לזיכרה של צינה אבידן

החיבור שלי ושל צינה אבידן בעצם בא דרך שירה אבידן, ביתה המקסימה של צינה, היא זאת שעשתה לי את ההכרה הראשונה עם היקב הנפלא הזה והיינות המעולים.
צינה הייתה פרפקטציוניסטית, לא ויתר ולא עשתה הנחות, לא לה ולא לענבים שלה, היא התקבעה על אזור בציר אחד - הרי יהודה, והפיקה ממנו את המירב והמיטב.
לא תמיד שלמה בעלה שיחיה ראה את השגעונות שלה ככלכליים, כבנקאי פר אקסלנס כמו שצינה הייתה אומרת, אבל צינה ניצחה, היינות הצליחו יפה, היקב התפתח, נוספו זנים, נוספו סוגי יין, הטעמים השתפרו ובכלל חווית הטעימות הייתה תענוג לחיך ולנפש.
הפטיט סוליי אותו יין לבן משובח שנשתה אצלי בכמויות, היראז רזרב 05 שעוד שניים ממנו ספונים אצלי עמוק במקרר, SIXINONE, המור המתקתק שבגללו צינה ויתרה על חלק מהיקב כדי ליבש את הענבים על השידרות, הפטיט סירה 08 שכבר בטעימה העתידית התאהבתי קשות בו, הם חלק קטן מיינות משובחים שצינה עשתה.

קשה לי לדבר על צינה בלשון עבר,היא ניצחה את כל המפקפקים אך הפסידה למחלה הארורה.

יהי זיכרה ברוך!

מקווה שיקב אבידן ימשיך את דרכה המיוחדת!

כי לנו יש פלאפל וגם בירה

טרנד הבוטיקים לא פסח על מבשלות הבירה, בכל פינה יש היום מבשלות בוטיק, יריד בירה, אוכל ובירה בירה בירה ובירה.
רק נקווה שטרנד הבוטיק לא יקפיץ מחירים כמו טרנד היין...........
ישנם מבשלות שהפכו לימים לגדולות אך עדיין ממשיכות לשמור על מסורת של מבשלת בוטיק
בעלי המבשלה נוסעים לחו"ל ללמוד אצל הברומייסטרים הטובים ביותר וחוזרים עם תובנות וטעמים חדשים.
נכון שלנו אין את כל חומרי הגלם הדרושים והכל מיובא, אבל הטעמים הם ישראלים לכל דבר.
בראש לוקחות הבירות הכהות בסגנון הגינס, הסטאוט המרירה, כמו מלכה כהה, פאבו כהה, סלרה סמוק, משום מה הישראלי אוהב אותן יותר
אחכ באים הלאגרים:בהירים כמו אלכסנדר ירוק, ג'ימס פילס כמעט כמו בצ'כיה, בזלת פילזנר וליבירה דאבל פילס
לאגר ענברי:
מבשלת הגולן עם העוג הג'ינגי, הטיפה מריר,פאבו לאגר אדמדם מרווה מאד,
אייל בהיר: אלכסנדר אמברה ובלונד, בטרפליי בלונד,מלכה אדמונית, שאין עליה

וזאת רק קצה ראש הקצף של הבירות בארץ, יש מבשלותת בייתיות ויש כאלה עם מסעדה, יש כאלה שלא מוכרים בחביות אלא רק בבקבוקים ויש כאלה שניתן לשתות אותן רק במבשלה עצמה.
גם אתר לחובבי בירה בארץ יש:http://www.beers.co.il/ פה תוכלו למצוא על בירות מקומיות ובירות יבוא, מחירים, תכולה סגנון.
הבירה מתאימה לאקלים הישראלי, היא מרווה בקיץ, נהדרת בחורף טובה עם חומוס ופלאפל וגם עם בשרים מעושנים כמו בסלרה בימי שישי, או לשבת על המרפסת במלכה ולצפות אל עבר השקיעה.

רק שלא יתקלקלו ולא יקפיצו מחירים כי אחרת שוב טרנד מצליח ימצא עצמו בפח!

יקב ג'סקלה, משהו אחר

קשים חיי האיכר אך קשים עוד יותר חייו של מי שלמד באונ', עשה תואר ולא גר במרכז, עם כל הכבוד למחאה החברתית הטיפשית של קיץ שעבר, על הרבה אנשים היא לא השפיע, אבל מי שלקח את התואר וחזר איתו לבית שבגליל העליון, לכפר ציורי, תלה אותו על הקיר וחזר לשורשיו הוא נאסר ח'ריש, שהחל לגדל ענבי יין וביחד עם ריצ'ארד אחיו ושאר בני המשפחה הקימו יקב לתפארת באחד מהמקומות הקסומים בארץ, גוש חלב, ג'יש או ג'סקלה.
850 מ' גובה באדמה מעולה, מפנה מערבי, צומחים ופורחים כרמיו של יקב ג'סקלה, והיין? שירה ידבר.
מ2005 היין הוא מסחרי, כאשר רוב היינות שוכבים להם מעדנות בחביות חדשות ואח"כ עוברים לישנות ואח"כ ביקבוק ושוב שכיבה עד שהם באמת מוכנים לשתיה.
הסוביניון בלאן מרתק, הרוזה מפיל וסוחף, הרזרב 2006-7 שניהם מעיפים את הסכך, המרלו שווה והמחיר לא בהתאם לגובה היקב.
יקב משפחתי עם יין שווה במחירים שפויים זה דבר נדיר במחוזותינו, לכן יש לאמצו בחום, בני משפחת ח'ריש ישמחו לביקור ולהטעים את הבאים בשערי היקב ביינות המשובחים שלהם, שווה לקנות סוביניון בלאן 2010 שהוא כל כך בועט וכמה אדומים לאיזון.

תמשיכו ככה הלאה, מחכה שהקברנה פרנק 08 יוצא למכירה, זה פיגוז!

שוק היין שלנו חלק 2

יום שלישי השבוע, ISRAWINE EXPO, פעם ראשונה בחיי, האמת לא נפלתי, היו שם הגדולים הרגילים, בלי הרבה הפתעות, למעט יקבי כרמל עם גוורצטרמינר 2010 מעולה, מרלו כרם שעל 09 מסידרת מדיטרניאן, אחלה של בקבוק.
מהיקבים הקטנים והקטנים מאד, הייתה נציגות מועטה, כי בגלל העלויות ובגלל הסומלייה, רבים בחרו לותר.
בין הבינוניים בגודל התבלטו לטובה, יקב וילהלמה, עם המחוזקים שלו ועם סדרת המספרים המציינת כמה ימים שהה כל יין בחבית, יקב לוריא, שגם לו יש גוורצטרמינר משובח, דומיין ונטורה, מהקטנים יקב שושנה עם סירה ובלנד 07 מעולים, יקב ארצי החדש עם יין נטול חבית נחמד, יקב תניא ויקב רמות נפתלי עם הברברה שלו וכמובן לא לשכוח דומיין נטופה עם העינב הפורטוגזי שיכול ללמד איך עושים יין משובח ואת האור הגנוז כמובן
הרבה חדשות אין, שוב הגדולים מאד יוצאים לשטח להלחם על הלב הישראלי עם לחץ על הויזואליות אבל עם טעמים שטוחים ודלוחים, שוב הפלצנות יצאה והמחירים מרקיעים שחקים ביינות בינונים ומטה, שוב יש יקבים שמוציאים יין חצי גמור בהנחה שהחיך שלנו לא מפותח ויאללה יהיה בסדר, אז זהו שלא, רבים כבר פיתחו לעצמם טעמים מגובשים, אנשים יודעים מה הם מבקשים, נמאס לבחור במסעדות או בברים הר חרמון, תבור או הרי גליל, רוצים איכות ולא רוצים שיפתחו לנו את התחת בשביל זה.
ויש פה איכות,ויש לנו איכות בארץ ויש יקבים שלא צריך משכנתא בשביל לשתות טוב ויש יקבים קטנים ובינונים מעולים, ויש שני יקבים גדולים שיש להם הברקות, אז למה לסבול?
פגשתי הרבה ייננים שלא השתתפו בתערוכה בגלל העלויות ובגלל הבינוניות שלה, חלקם היו מתוסכלים וחלקם בלחץ ששוק היין הולך לקבל מכה קשה וזאת בגלל התמחור ובגלל היבוא המוזל של דברים רעים ובגלל שהמדינה לא עוזרת ובגלל שאין הכוונה ובגלל הרבה דברים.
אנחנו חייבים לעצור פה ועכשיו ולחשוב, האם אנחנו בינוניים מינוס? או טובים פלוס?
האם אנחנו תאבי בצע ופרסום? או שאנחנו רוצים לגביר את המודעות ואת צריכת היין בארץ?


מזון למחשבה רגע לפני שיהיה מאוחר מידי

רשמים חדשים

ביום חמישי הייתי ביום ביקבוק ביקב אלונה, יום חג אמיתי קפוא וגשום, בוקבקו שם רוזה 2011, מעולה, קברנה פרנק 10, קברנה 10, מרלו 10 ורזרב אחד שיהיה אדיר עוד יותר אם תתנו לנוח שנתיים לפחות.
מתחת לסככה הונח אחר כבוד קונטיינר עם מכונת ביקבוק והחגיגה החלה, נחלצו הפקקים ונטעם היין ישר מהחבית, יקב אלונה הוא שילוב מופלא של מדע וחקלאות, מיכה ואילנה הרופאים ואלי ופאני החקלאים מביאים ארבע לבבות של אוהבי יין.
מחכה למרלו כמוש 2010, יהיה סמבה!......
אתמול בטעימת חביות עתידית ביקב ססלוב קיבלנו הדרכה מעמיקה על סוגי חביות, טעמנו יינות שהיו בחביות שונות ובאו מחלקות שונות, חביות ישנות היו מעלפות, חביות חדשות השאירו טעמי עץ חזקים מידי לטעמי, הקברנה בחביות צרפתיות בנות 9 שנים הוא תענוג צרוף.
המרלו גם הוא יהיה כוכב אבל הוא חייב לנוח הרבה בבקבוק לשפני שתיה לפחות בעוד שנתיים
מי שרכש יין עתידי יהנה ממנו.
חברותי ואני לעומת זאת התמקדנו בלחסל לרוני ססלוב את קדיתא 05 סינגל בארל, אבל גם את הבלנד חביות 05-07 לקחנו שלא ירגיש בודד, כמובן שבקבוק אחד נעלם לו במסעדה...אבל נשארו עוד כמה.
מי שיש לו האופציה להגיע לטעימת חביות ביקבים, זו חוויה שאין לתאר, מומלץ בחום!

שוק היין הישראלי - לאן הוא הולך?

שמועות שרצות בין הכרמים מספרות ש 2012 לא תהיה שנה טובה ליין, ולא מדובר בבציר, מסתבר שמי שיש לו אויר לנשימה ישרוד ומי שלא, יעלם מהמפה, בכלל בכל העולם יש 50% עודף ביינות, מורידים מחירים לריצפה ורק פה המחיר עולה ותופח כאילו באמת היינו הבנים של רוטשילד או של ביל גייטס.
אם בסופר נקנה יין תוצרת חוץ במחיר 35 ש"ח והוא יכול להיות גם טוב אז למה לשלם 150 ומעלה ליין שיכול להיות בינוני?
אי אפשר להעמיס את הוצאות היקב, יוקר המחיה ורווח עצום על גב הקונה, יקבים חייבים להיות שפויים במחירים, במסעדות, התמחור חייב להיות הרבה יותר נמוך, לא יתכן שאני אשלם 130 שח לבקבוק שבחוץ נמכר ב 100 שח ולמסעדן הוא נמכר ב79 שח כולל מעמ, כאילו, יש גבול לחזירות.בהרבה מקרים אני מעדיפה לשלם דמי חליצה סמליים ולא לקנות יין במחיר מופקע.
הטרנד של יקבי בוטיק שפשה בכל שכונת וילות גרם לעליה של מחיר הענבים, לנטיעת עוד אלפי דונמים של גפנים והכי מצחיק? שישראלי ממוצע בכלל שותה רק 6 ליטר לשנה במקרה הטוב, לעומת הצרפתי ששותה פי 10 ויותר או האוסטרלי ששם היין הוא בפיקוח ממשלתי.
בועת היין כמו בועת ההיטק והנדל"ן והדוט קום יכולה להתפוצץ כל רגע בפרצופינו ואנחנו עוד בתחילת הדרך של תרבות יין בארץ.
חייבים להיות יותר מחוברים למציאות, לדרוש פחות ולתת תמורה גדולה יותר, לעשות יין מאהבה ולא מאהבה לכסף ולתהילה, להקפיד על עשיה נכונה ותמחור נכון, להיות יותר קשובים לקהל ולא לארנק.

כי יין עושים מאהבה או לא עושים בכלל, ואם אתם רוצים להתעשר מיין, תדעו לכם שגם רוטשילד לא עשה את הכסף שלו מיין, וכל השאטואים הגדולים סובלים מבעיות כלכליות.

שבת שלום

יינות אוסטריים

אוסטריה, זה נשמע לכם מקום ליין?
בשבילי אוסטריה זה ואלס של שטראוס בארמון השנבורן, זאכר טורטה, שטרודל בקונדיטורית דמל, הסוסים בבית הספר הספרדי לרכיבה, אופרה וגם אנשלוס, שואה וזיגמונד פרויד, רק לא יין.
מסתבר שיש יין גם באוסטריה ולמרבה הפלא הוא טוב, יקב הפנר שמיובא לארץ הוא גם כשר ומביא כמה וכמה יינות מעולים.
אתמול בקפה סנטה מריה בסטלה מאריס שבנוי על קונספט אוסטרי אירופאי נערכה טעימת יין אוסטרי שמלווה באוכל המתאים, בני משפחת דיאב יודעים לארח, וידועים במסורת הקולינרית שלהם.
היינות האוסטרים מופקים מענבים שבארץ לא מוכרים, בדרך כלל רובם לבנים שנותנים יין פירותי קליל מתקתק שבקיץ שלנו הוא יכול להיות יין פתיח נהדר.
היינות האדומים שלהם מותססים ומיושנים בבריקים והם חסרי כל טעם עצי למרבה הפלא, יין מ בציר 03 היה מאוזן כראוי, מעט חומצי בסיומת אבל עדיין מלא פרי יער בשל גם באף וגם בפה..למרות סיומת קצרה ושטוחה.
יין קינוח אדיר שהלך טוב עם שטרודל ושלאגזאנה היה סיומת טובה מאד.
יין הקינוח של הפנר הוא עוצמתי ובועט בפה עם ריח קינמון, וניל וליקריץ, טעמי צימוקים ועושר תבלינים מציף את הפה ונשאר עוד הרבה אחרי.
היינות השצלבו במבחר מאכלים קטנים, כמו טוסטון עם גבינה כחולה לפתיחה ויין מבעבע, כריך גאודה ושינקן, סלט טירולי, עוף במרינדת יין, ונקניקיות על כרוב כבוש עם יין בן 8 שנים, לא רע בכלל.

יקב הפנר נותן מענה לחובבי היין הקליל והכשר ולטעמי בקיץ שלנו הוא בהחלט אופציה מבורכת.

אז בקצב הואלס לכו לקנות לכם איזה ממתק אוסטרי ותודה לאנדרי!