הגיגים על יין ופוליטיקה

לא מסתירה את דעותי הפוליטיות, כן אני ימין, ימין שפוי, לא עוקרת נטוע ולא מרביצה לערבים, כי הם ערבים, אלא אם יש סכנה לחיי, בשבילי אין קו ירוק, יש גבול, לא פוסלת מוצרים שמיוצרים ב"התנחלויות", לא משתמשת במוצרים שמנצלים אנשים....
והיום כאשר התותחים רועמים בדרום, דקה לפני הבציר, אני פונה פה לכולם, במיוחד לאלו שלא ישתו מיינות גבעות, פסגות וכאלה, תחשבו שמחר לא ישתו את היינות שלכם בחו"ל, כי אתם מישראל, מה תעשו? למה לפגוע בפרנסה של אנשים, שלשמחתי הרבה הם בעלי ערכים גבוהים, אולי יותר מכולנו?
יין צריך להיות רחוק מרחק שנות אור מפוליטיקה, יין מקרב לבבות, פותח דלתות, עושה חיבורים בלתי אפשריים, ישנם גם לא יהודים שעושים יין, דווקא יין משובח, אז מה? לא נשתה? נשתה גם נשתה, נשמח כטוב ליבנו ביין.

בדרום דקה לפני הבציר, נשאלת השאלה, האם יהיה בציר? האם יפגעו כרמים מפגזים ורקטות, או שמא הבציר יהיה משובח, בציר של שלום?

זה הזמן לעודד יקבים מהדרום, קדש ברנע, יתיר, גלאי, כפיר, לא טרה פרומסה וסליחה אם שכחתי מישהו, זה הזמן לעודד יקבים כמו גבעות ופסגות, טורא, ובכלל בואו לא נקפח אף אחד, מי אנחנו שנקבע את גבולות ארצנו?

המזרח התיכון הוא לא שפוי, מה לעשות, קורה במשפחות הכי טובות, אבל נקודת האור חייבת להיות ישראל, ואם נריב על יין, אז לנו אין תקומה.

תשכחו מדעות פולטיות ותתחילו לשתות יין ולא משנה מאיפה............


לחיים!

פססספסססס פפיטו

איזה כיף שיש פאב בייתי  כזה שאפשר לגשת אליו גם בשורטס וכפכפים ולטעום דברים טובים שנרקחים להם במטבח...
כזה מקום יש ברחוב בוגרשוב 28 בתל אביב והוא נקרא פפיטו, על שם פפיטה הכלבה של אחד מבעלי הבית.
המקום קטן וחמים, אם אפשרות ישיבה בחוץ או על הבר, מגוון משקאות לא גדול אבל שווה, אבל עזבו משקאות, אוכל זה כל הסיפור = שווה!!!
אוכל שסוחב אחריו אלכוהול, נקניקיות עסיסיות  חריפות או לא, עם פרמז'ן דחוס בבפנוכו....מלוות בערימה של כרוב כבוש שמבושל עם חתיכות בייקון, עלי דפנה ופלפל אנגלי, צלעות לבנות ברוטב על הגריל, רכות רכות, שניצל גדול, המבורגר מתובלן כהלכה (ככה אמרו) והשוס? צ'יפס טעיםםםםםםםם, לא עוד פרוסות תעשיתיות עם שומן מוקשה, אלא סלייסים ידניים שטוגנו פעמים בשמן טרי, והפכו לקריספיים להפליא.
אם חשקה נפשכם במקום לא מחייב פראק וצילינדר, בלי למכור כליה וקרנית, גשו לפפיטו, שבו בחוץ, נשמו קצת פיח, תראו את החיים התלאביבים בלייב, בירה או ויסקי ביד אחת והיד השניה בתוך קערת הצ'יפס......

לחם לכל פועל

הם צצים כמו פטריות לאחר הגשם, שמרים, מחמצת, שאור, דגנים, קל, כבד ועוד ועוד.....לחמים ולחמניות ובגטים, ותימלא הארץ בלחמי בוטיק................גם המחירים די בוטיקיים........
בונז'ור הרימה את הכפפה ויצרה את סידרת הקראסט, במחירים שפויים, עם מבחר לא גדול מידי של לחמים, שאור, דגנים, עם קליפה קרסטית מתפצפצת ותוך טעים ונימוח, בהחלט החלטה מצויינת.
דגמתי בגטים שונים....יותר נכון, הבגטים התאדו טרם צולמו, מה שאומר שהם היו מצויינים, במיוחד זה עם החמוציות, חימום קל, קצת חמאה ורצוי חמאת עיזים, מה צריך הבנאדם?
הלחמים שלא מגיעים פרוסים, תודה לאל, גם הם נחטפו מהשולחן, לחם הדגנים נפרס, נטבל בביצה עם צ'ילי וטוגן עם מעט חמאה....יאם, החלק השני הוקפא, למרבה הפלא הוא צלח את ההקפאה יפה, הופשר בחוץ בתוך שקית הנייר, ללא טעמי לוואי.

כל הכבוד לבונז'ור, רעיון טוב, ביצוע לא רע בכלל, חוץ מאשר שהנשיקות של הבגט קצת קשות..:) אפשר להקפיא את הלחמים ולהנות מהם גם אח"כ.

לא לפספס!!

גאווה..אבל על יין ישראלי

סופ"ש של גאווה ברחובות תל אביב, אבל גם גאווה על יין ישראלי שנמצא איך לא, בסביבות העיר העברית הראשונה.
בחלק הירוק של רמת השרון, יושב  מזה 3 שנים יקב בן חיים, שאמנם הפך כשר אבל בימי שישי הוא פותח שעריו לקבלת שבת עם מוזיקה ויין משובח.
ככה בספונטניות עברנו לראות מה חדש, ויש חדש שעדיין אסור לגלות.....ואם אתם באמת רוצים לדעת, חכו למאמר של ליבי שפרלינג ב YNET, שווה לחכות.

יקב בן חיים עושה יין באהבה ןרואים ומרגישים זאת הן בדיבור ובעיניים הנוצצות של איתי בן חיים והן בכוסות שנמזגות ברוחב לב.

מרלו 2004 וקברנה 2008 נפתחו ונמזגו, מושלמות אין מילה אחרת, יינות מאוד מאד נקיים, מאוזנים, לעיסים, מלאי פרי באף ובפה, הבוסט הראשוני של ריח העץ נעלם כמעט מיד, אבל טעמי הפלפל והמרירות באפטר טייסט מסבירים לנו שהיינות שהו לא מעט זמן בחביות.

גולת הכותרת...לטעמי....יין בסגנון פורט, חבית מ 2003, דבר מדהים, גם החבית שטרם בוקבקה וזה יקרה בקרוב, מבטיחה מאד.....

מחכה לטעום את השרדונה 2013, שהחבית הענקית בו הוא שוהה תפסה את העין....

קחו את עצמכם לשישי שמח ותגידו לאיש ההארלי ששמעתם על הסודות שלו.....

דרומה משם, ביקב צ'ילאג הושקו היום הלבנים השווים של אורנה, לשתות ולהתמכר: מוסקט ריחני ולא מתוק מידי, ויונייה אדיר, שנין בלאן עדין וקריספי וגוורצטרמינר כמו בחו"ל.

זה שאורנה צ'ילאג יודעת לעשות יין, אני יודעת ולא רק אני, אבל זה שהיא יודעת להוציא מכל זן וזו את המיטב שלו, זו אומנות, כמו איתי בן חיים מלמעלה, גם היא מלטפת את הענבים, את החביות ולוחשת להם מילים חמות והם בתמורה מחזירים לה ביינות טובים.

הקיץ הזה תשתו לבן והרבה, כי הגיע זמן הלבן, המרענן והקריספי!!

 

בחג שבועות תעשה לך.......וכו'

לא שבענו מזבח פסח וממנגלי יום העצבנות והנה בא לו חג שבועות, מלא גבינות וקישים ופשטידות ושוב גבינות.....אבל חייבים לשתות משהו ליד, נכון? רצוי שיהיה יין, ורצוי לבן או רוזה, כזה.....
טרנד הלבנים והרוזה תופס תאוצה, עם או בלי ירידים ופסטיבלים, ושוב מתעוררים להם זנים רדומים והופכים לכוכבים בבקבוק, אני מצידי שמה במקרר כמה לבנים ורוזה שיהיה בשביל את חום הקיץ בסבבה.
והרשימה הולכת וגדלה והטעמים הולכים ומתעצמים, רק שהמחירים ישמרו על שפיות והכל יהיה תותי פרוטי.............

יינות לבנים יכולים להתיישן, אבל קצת...... תנסו לחפש את אלו שעברו יישון קצר בחבית, במיוחד שרדונה

ואלו הטעימות החביבות עלי:

1. רוזה  אלונה
2. רוסה  עגור
3. רוזה יזראל
4. רוזה  לוריא

רצוי מאד לקרר אותם ולאכול ליד פשטידות של בצל כדי לאזן מתיקות, רוזה וגבינות צאן בסגנון תום וקממברט זה שידוך משמיים.

1. שנין בלאן צ'ילאג
2. שנין בלאן קדמא
4. סוביניון בלאן אמפורה
5. סוביניון בלאן סלוקיה
6. גוורצטרמינר לוריא
7.ויונייה 3 גפנים
8. ויוניה סמיון שורק
9. גוורצטרמינר לטרון
10. פינו גרי לטרון
11. בלאן דה נואר אמפורה

יינות לבנים מחוזקים:

1. פורט לבן אדיר
2. מוסקט שעל כרמל
3. מוסקט צ'ילאג

ויש עוד שלא טעמתי ומבטיחה לטעום ולעדכן, אז לכו לקנות יין וגבינה ותעשו לכם אחלה ביכורים.



חג שמח!!!!

כשהיריד יסתיים.......

שבועות לפנינו ועונת ירידי היין בעיצומה, מדן ועד אילת, ירידים והשקות, אבל מה יקרה דקה אחרי?
מה יקרה לאותם יקבים קטנים אחרי שכולם ילכו הביתה עם בקבוק אחד מקסימום שניים?
לאן תלך ההשקעה הגדולה? ההשקעה הכספית? השקעה פיזית? ולאן ילך הלב?
אם יקבי בינימינה על סף סגירה ויקבי כרמל גם הם במין קהות חושים ויקבי ברקן שנאלמו לפתע, אז מה יגידו הקטנים?
אני בעד חשיפה ובעד ירידים והשקות אבל לצערי זה לא עוזר לענף להתרומם, כאילו מישהו שם באופן תדיר מקל בגלגל של עגלת הענבים.
ואין עם מי לדבר.....בדיוק כמו בתהליך השלום, לכולם יש אגו, כולם רוצים להרוויח ובגדול ואין מוותרים, אבל מי נפגע בסוף? היינן הקטן, הכורם שישאר עם פרי על הבדים והאזרח שבסך הכל רוצה לקנות יין טוב ובמחיר שפוי.
מכיוון שכולם בענף רוצים להשוויץ למי יש גדול יותר ויקר יותר, אז הם מתעלמים מהרוב שאין לו להשקיע 300  שח בבקבוק במסעדה, או אפילו 180 שח זה יקר לו, ואותו רוב יגש לסופר כי שם זה 4 במאה ויקנה יין פחות מושקע ושהשד יודע איפה הוא אוחסן ולרוב זה גם יהיה לו לא טעים ואז הוא יגיד שהיין רע ושבכלל בארץ לא יודעים לעשות יינות ויפנה ליבוא ושגם שם החגיגה בעיצומה והנה עוד מסמר בארון הקבורה של ענף היין בארץ.

ומהיכן תבוא הישועה? שאלה טובה

כמה יין........

הם באו מכל קצוות הארץ, צעירים ומבוגרים, מהנדסים ואנשי אדמה ולכולם מכנה משותף אחד - היין, כולם למדו אצל ניר שחם מיקב שורק, אבל הטעמים היו שונים, היו יקבים שהיו ממש אבל ממש שווים והיו כאלה שהיה עדיף שיחזרו על דברי המורה, כי הבנת הנקרא לא הייתה ממש הצד החזק שלהם, יריד יקבי הבית של יקב שורק כינס וקיבץ חלק מבוגריו, קטנים וקצת גדולים.
היה טוב לטעום יינות מאזורי גידול שונים בארץ, בלנדים וזניים, לבנים קלילים לעומת אדומים כבדים, זנים ידועים לעומת כאלה שעושים קאמבק, חגיגה  של טעמים.

ומי היו הפיבורטיים שלי? די הרבה, לשימחתי -  הרשימה אינה לפי סדר עדיפות

1. יקב אופיר - בבית, באבן יהודה, גיל אופיר מכין יינות טעימים מענבי קריניאן וקברנה פרנק, מצידי שישכבו עוד שלוש שנים, כי הם יהיו פצצה.

2. מבצר עתלית -  החל מהלבן הנפלא  -  גוורצטרימנר 13 דרך קרניאן וכלה בפטיט סירה, כל היינות של היקב הזה מוצלחים ומאוזנים יפה עם פוטנציאל התישנות לא רק בכלל.

3. יקב ארגוב - אמיר ארגוב עושה יינות שאני מאד אוהבת ולא נדבק לזניים כזניים, הפטיט סירה והפטיט ורדו שלו נהדרים, הקברנה פרנק נותן אמירה אחרת ומחדד את הנושא שהטרואר של בקעת אלונה ואזור עמיקם ואביאל מוצאים ענבים מעולים.

4. יקב הרצברג -  המלבק שלהם מעולה, הבלנד קברנה, מרלו, מלבק מעניין, אם כי חסר לו מעט גוף

5. יקב שאטו שני -  היקב הכי "פלצני" מכיכר המדינה....סתםםםםם, אנשים טובים עם יין מצויין בעיקר בסגנון בורדולזי, הרוזה נחמד אבל טיפה שטוח, הגראפה פצצה והערק תמרים שיחוק, היין שהכי אהבתי הוא אלון, ינבים מארבע אזורי גידול שונים, לא מגלה לכם, לכו לקנות.

6. יקב נחום -  רוזה קליל ומרלו עדין מאד, עם המון פרי, מצויין לשתיה עכשיו

7. יקב דוכתא -  שירז 2012 וקב"ס 2010, מי שלא קונה מפסיד, לקנות ולשכוח לשנתיים, יינות מאד מאד מרוכזים ומאוזניים, כבר מזמן לא פגשתי כאלו.

מהיקבים הבוגרים כמובן שקדמא עם השנין בלאן המדהים וקברנה מרלו המעודן היו פצצה, יקב צפרירים עם עדולם האדיר, יקב יפו שהסירה מרלו שלו 2011, היה מדהים והוא שומר על קו אחיד וטוב כבר שנים. וכמובן יקב עגור עם הרוסה שלטעמי הוא אחד מיינות הרוזה השווים בארץ והקסם 11 שהוא קסם של יין.

אני מאד מקווה שליקבים הקטנים תהיה תקומה וקול אדיר, הגיע הזמן שחלק מהיקבים הגדולים יפנו מקומם או לחילופין יקטינו את הסדרות הנחותות ויתנו מקום ליקבים קטנים וטובים, כי יש כאלה פה.

ry