יקב סלומון - רב הנסתר על הנגלה

מושב עמיקם עלה לכותרות בגלל יואב גלנט וזו סתם שטות כי באמת הוא היה צריך לעלות לכותרות בגלל יקב סלומון והיינות שלו.
בעמק נסתר, בין ואדי להר יושבים הכרמים של איתמר סלומון ומניבים ענבים מדהימים, מסתבר שהרבה יקבים רוכשים משם ואיתמר מוריד לעצמו את הכמות שמספיקה לו לייצר 3000 עד 8000 בקבוק, בהתאם להלכי הרוח בשוק היין.
1997 זו השנה בה התחיל איתמר, חקלאי מעמיקם לעסוק ביין, ב 2000 ניטעו הכרמים וב 2004  הושקו היינות הראשונים.
איתמר סלומון מאד מאד מרגיש את התנודות בשוק היין הישראלי, אין לו משווק (כי הוא יודע למה), את היינות שלו קונים אצלו או בחנות או שתיים בארץ וגם במסעדות לא תמצאו את היינות שלו כי הוא נגד וגם אני התמחור השערורייתי....
כיף לשבת בסוכת הגפנים ביקב גם ביום לוהט יש שם בריזה מטריפה, הכרמים של הקב"ס, הפרנק, המרלו והשירז נטועים מצפון לדרום באדמת גיר ממש על גדות נחל התנינים ואילו השרדונה נטוע בואדיון של אדמה כבדה.
היינות היקב מתיישנים עד שנתיים בחבית ואחכ עוד בבקבוק והתוצאה היא שלא מרגישים עץ בכלל וטוב שכך, והנה ציטוט של איתמר סלומון : "אני עושה יין ולא חביות"!!!
יתרה מזאת היינות שלו הם ברי יישון וארוך מאד......

קב"ס 2006  - 100% זני, תינוק בן 7 שעוד יפתיע גם בבר מיצווה שלו, צבע עמוק, בלי שוליים חומים, ריח פלפלי משכר, ריחות נוספים: עור, שוקולד, מעט קפה קלוי, טעמי, פרי ושוקולד, סיומת ארוכה מאד עם טעמי קליה עדינים, גם אחרי שעה בכוס הוא שמר על פאסון.

קברנה פרנק 08 -  אל תקנו, אני לוקחת את מה שיש ולא מחלקת לאף אחד!!!!!! מדהים, בכלל קברנה פרנק מאזור אלונה הוא מדהים, יש בו איכויות וטעמים שקשה למצוא באזורי גידול אחרים.......ריחות פרי, שוקולד, ריחות מבושמים של גברים מסוקסים, טעמי פרי בשל, יין לעיס, סיומת ארוכה ומתוקה, למותתתתת

בלנד  06-  קברנה פרנק 38%, קב"ס 38%, שירז 24% -  יין לא מתחנף, מאד מאד טאני, סגור למבקרים, דרוש חידרור או פתיחה ארוכה ורק אז מקבלים יין עשיר ומפנק, זה יין למי שאוהב כבדות, ריכוזיות בטעם וריח, אם תפתחו אותו בעוד שנתיים הוא יהיה מושלם

מרלו 07 - טאני, סגור, אחרי שעה, מאד מאד מאוזן, טיפה חומצי, אבל נעים מאד, רצוי לפתוח שעתיים לפני....אחרת זה לא מרלו שאתם מכירים.

שרדונה 11 - נהדר, טרופי בקטנה, עם ריח של מסטיק, אשכולית, אפרסקים וטעמים דומים, בול ליין הישראלי.

סיכום: = = = = , כן, מאד שווה לבקר ולטעום

איתמר מקסים, הסברים מאלפים, הבקור בתשלום סמלי שמתקזז בקנייה ותגידו לו ששלחתי אותכם.

יקב סומק - יש דברים נסתרים

יקב סומק הוא יקב של בעל ואישה מזכרון, הוא חקלאי והיא נסעה ללמוד יינות באוסטרליה ולפני 10 שנים הקימו יקב.
הענבים באים מתת חלקות שנמצאות בבעלות משפחתו של ברק, את הכמויות הגדולות מוכרים ליקבים הגדולים ומסתפקים כמויות קטנות ואיכותיות ליקב שלהם שמייצר עד 13 אלף בקבוק בשנה, 15 זנים שונים מגדלים ברק והילה, אבל לא כולם נכנסים בשערי היקב, אולי בעתיד.....
לטעמי הזן המככב של היקב הוא הקרניאן, לא רבים היקבים שעושים ממנו יין זני ועוד כזה שמתיישן טוב, האם בגלל הגפנים הבוגרות? הטרואר? ואולי בזכות ידי היננים? מיד נרחיב עליו.....

בטעימה האחרונה טעמתי את הרוזה שעשוי מבלנד של גראנש וסירה, שאכזב למרות צבע מבטיח, הוא היה חסר גוף לחלוטין.
שרדונה 11, גם הוא פוספס, בהתחלה הוא הזכיר משהו בסגנון שבלי, אבל נעלם ונאלם חיש מהר....
באדומים כבר הייתה עדנה:
אדום 10  -  בלנד של סירה, קרניאן ומורבדר, כאשר הסירה שולטת בריח, שנה חבית ו 18 חודש בקבוק, בלנד קליל  עם סיומת קצרה מידי וחבל, אבל בהחלט עשה חשק לסטייק.....
סירה 09 -  שנתים בחבית, מאד מבטיח, הרבה פלפל באף, בפה יש פרי קצת בוסרי, עדיין טאני, לחדרר היטב לפני שתיה או לשתות אותו בעוד שנתיים.
קריניאן- 08 - מכרם בת 50 שנה ללא טיפול, מעט טחוב באף בתחילה, אחכ באו הצימוקים, פה עמוס בטעמים של פירות קיץ, משובח ביותר, לקנות ולשכוח לעוד חמש שנים.
קריניאן 05 - מהר לקנות ולשתות, אמנם 15% אלכוהול נותנים בומבה באף בהתחלה, אבל אח"כ היין מעודן, נקי ומאוזן.
בקעת הנדיב 07 - לפני שאספר לכם על היין, גילוי נאות, קיבלתי במתנה  את ה04 והוא ממש לא ערב לחיכי, הוא היה גס, חומצי נורא, מר ועם סיומת קצרה, לכן חששתי מה 07, שהפתיע אותי לטובה, בלנד של קב"ס, מרלו, קברנה פרנק ופטיט ורדו, שששודכו להם יחדיו טרם כניסתם לשנתים חבית ושלוש שנות בקבוק, יין בעל גוף, עם ריח עוצמתי של פלפל וטבק, בפה עלו טעמי שוקולד ופרי, סיומת קצרה מידי לטעמי, אבל בהחלט יופי של יין, יעשה טוב לקדירת בשר חורפית, כי הוא כבד ומורכב.

ברק והילה, הרבה בהצלחה,מחכה לטעום דברים חדשים

2013, מחצית ראשונה

2013 עדיין פה, אבל עוברת בקרוב לחצי השני שלה, שנקווה שיהיה טוב יותר עבור  היין הישראלי.
לא שנה קלה, שנה של תהפוכות בהבנת הנקרא, יקבים תקועים עם סחורה, יקבים צמצמו פעילות, לעומת כאלה שמשחררים יינות לא מוכנים על מנת לכסות הפסדים, מי מעז להשיק יינות 2012, אדומים שבקושי נחו בבקבוק חצי שנה?
שלא נדבר על אירועי יין צפופים מידי, תחרויות מאכזבות, מאות אלפי שקלים לפרסום ויחצנות, כאשר היין לא מוכן\בשל לשתיה או מכירה.
2013 זו לא שנה טובה ליין הישראלי, הריצה המהירה אחר הכסף, הכבוד, הפרסום, גרמה ליקבים קטנים להעלם מהמפה, לחלקם לשקוע בחובות וחבל, אם רק היתה פה איזה יד מכוונת, כל זה היה נמנע.
2013 לא שנה קלה לייננים, התזוזה בין היקבים, מיעוט אנשי מקצוע, חוסר במשווקים מקצועיים, פגעו בהם וקשות.
האם לא בא הזמן לשינוי?
האם ככה יראו השנים הבאות?
האם תחום היין ידמה לבועת הדוט.קום שהתפוצצה?
מי ישאר?
מי יסגור?
ובכלל מי ירים את הכפפה ויקים פה גוף אחראי ליין?
גילוי נאות -  לא שתיתי יין כמעט חודש, קניתי כמה יינות שעפו לכיור בשלוק הראשון, קניתי כמה שישכבו לי בארון עד שיבוא יומם, אבל שתיתי כמה שצרבו לי את הנשמה ושלחו אותי להתנחם בויסקי.......

חייבים מהפך, חייבים להחזיר ליין את הכבוד, אני בעד שינוי ועכשיו, ואתם?

מישהו שכח לעשות יין?

היי לכולם, הרבה זמן לא כתבתי וזה לא בגלל שלא שתיתי יין, זה בגלל שאספתי קצת מידע לגבי התהפוכות בתחום היין הישראלי ויש בלי עין הרע הרבה.
בואו נתחיל במשהו פחות נעים: מישהו שכח לעשות פה יין ורואה מול העיניים שלו סימני דולר.......כן, כן, יקבים גדולים עושים פה יין שקשה לשתות אותו ודורשים עליו מחירים של לפחות שאטו מארגו, למה? אין תשובה.....
אח"כ יתקעו פה עם סחורה ויש כאלה כבר, יורידו מחירים ושלוש בשלושים, את היין אי אפשר לשתות ומה נותר? להתאבל על מותו בטרם עת של הענף? לדעתי כן וימים יגידו.
ייננים שדוחפים בי סולפט וחומצה טארטרית לחבית ולבקבוק, בואו תנו לנו לשתות חומצת לימון בשקל תשעים ואל תקראו לזה יין ובטח אל תגבו 100 שח ומעלה לבקבוק, רק כדי לכסות עלויות  מעבר ליקב חדש או פרסום, גרוני נכווה קשות מיין שכזה ואני בטוח לא מתכוננת לרכוש ולו בקבוק אחד מאותו היקב......
הגיע הזמן שיקבים שסובלים מבעיית פלצנות, יקחו קרבוסילן וירגיעו, אי אפשר להפגיז את השוק ביין רע במחיר גבוה!

לעניין נוסף - התחרויות בארץ, אל תצחיקו אותי, מתוך 300 היקבים בארץ שולחים 46 יקבים שיש להם כסף את היינות שלהם ואיזה סדרות זוכות? בינוניות מינוס ואל תגידו לי שבחו"ל קונים יין טוב בזול, יין זול זה יין זול ואין גאלות ואין קיצורי דרך, רוצים לעשות יין זול לשתיה בארץ? מצויין, יש פה את כל הדרוש לכך, רק תורידו את האף ותשקיעו את הלב.
הרבה מאד יקבים מפסיקים להשתתף בתחרויות בגלל פוליטיקה ובגלל מאכריות ואני מסכימה איתם, יש פה פאנל מצומצם של לקקנים ששופט בכל תחרות, באמת? החסרים פה אנשים שמבינים ביין לא פחות ואפילו יותר מהפאנל הקבוע? יש ויש, אבל הם חפים מפוליטיקה נבובה וממשחקי כבוד.

הרבה מאד אכזבה נחלתי בשבועיים האחרונים גם בטעם וגם בנפש, ענף היין לא יתרומם אם ימשיכו לתקוע לו מקלות בגלגלים כל מיני אינטרסנטים שמפוצצים את השוק ביין גרוע.

לכל הייננים שבא לגזור קופון עלי ועל חברי, מבחינתי אתם יוצאים אחר כבוד בהפסד גדול

זמן הזמן להחליט יש יין בישראל או מישהו שכח לעשות זאת והפך לפולטיקאי?

סנוב, ויסקי כבר שתית?

אנחנו עם של טרנדים, מה לעשות, בשנות השישים והשבעים שתו פה ויסקי כמו מים (איכות לא משהו) שתו פה מותגים שחלקם כבר לא קיימים כמו:
black & white
white horse
dimple
cuty shark
היו כאלה שקנו אצל הימאים בחיפה או ישרות מהיבואנים כמו נתן צבי ואקרמן, היו כאלה שקבלו מתנות מדודים מאמריקה, אבל באמת אף אחד לא נהנה מויסקי כמו שצריך להנות, שתו ודפקו את הראש.
בשנות השמונים שהתחילו לטוס לחו"ל אז הביאו JB או שיוואס וקראו להם בשמות שמפאת כבוד הבלוג לא אכתוב אותם, זה היה הטופ, לאט לאט נכנסו עוד מותגים ועוד שמות, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות בשנות התשעים כבר כל בר\פאב מכובד יכולתם למצוא לפחות איזה סינגל מאלט אחד או שניים.
ויסקי אף פעם לא היה זול וויסקי לא שותים עם רד בול, לויסקי יש כבוד ופוזה, שותים אותו בכוס אולד פאשן כבדה, עם קרח או עם זיפ של סודה או מים מינרליים, לשתות ויסקי זה מחייב, לדעת מה אתה שותה ועם מי, ויסקי משובח לעולם לא ידפוק לך את הראש בכוס הראשונה, אלא רק יחמם את הלב.
היום יש מאות  מותגים, יש מקומות שמשקה הדגל שלהם הוא ויסקי, בעלי ברים נוסעים להשתלמות במיזקקות ומביאים את הידע אלינו, יש היום ויסקי שמיושן שנים בחביות, עם סיומות של פורט או של שרדונה, עם דבש או סינון כפול בכבול נותן טעם מעושן וכבד לחובבי הטעם, כמו טליסקר 18 שנה.
מקום כזה יש בתל אביב - נורמה ג'ין שמו, יש גם ג'ין ואת נורמה לא פגשתי אבל הנה לכם המשנה של הבעלים:

"נורמה ג'ין" הוא ביסטרו ווויסקי בר וותיק (אנחנו לא בטוחים אם אנחנו בני 8  או 9 השנה, ככה זה כששותים כל כך הרבה) המתמחה בוויסקי ובבירה ומחזיק באוסף הוויסקי מהגדולים בארץ המונה מעל ל-230 סוגים, נכון לעכשיו...

בתור חובבי וויסקי מושבעים חשוב לנו לקדם את תרבות שתיית הוויסקי, ובמהלך כל השנה אנחנו עושים פעילויות שונות בנושא: החל מוויסקי חודש קבוע, דרך ייסודה של "האקדמיה לוויסקי" שמרכזת מפגשיי טעימה בנושאים שונים, ועד להקמתה של "הוויסקיפדיה" – אנציקלופדיית הוויסקי המתפתחת-תמיד שאפשר למצוא באתר שלנו.
אבל גולת הכותרת מגיעה מדיי חודש מאי.

עם פרוץ חודש מאי אנחנו גאים להציג זו השנה השלישית את "סינגל מאי" – חודש וויסקי עשיר, חגיגי ומיוחד, שכל חובב וויסקי מקטן ועד גדול ישמח להתברך בו וליהנות מפירותיו.

במהלך החודש ניתן ללגום אצלנו מבחר סינגל מאלטים ובלנדדים מיושנים במחירים אטרקטיביים במיוחד שתכליתם היחידה לגרום לחובב הוויסקי המצוי הנאה מוויסקי מובחר ומשובח.

במהלך כל שבוע נציע מבחר שונה ומגוון של וויסקי איכותיים – במחירי הנחה מרשימים.

המטרה, כאמור – לאפשר לחובביי וויסקי מתחילים ומתקדמים כאחד ליהנות מוויסקי ברמה הגבוהה ביותר ומהמגוון הגדול במיוחד שלנו.

כמנהגנו, לא נוותר גם על מפגש טעימות מודרך: ביום שישי האחרון של החודש (31.5) יתקיים מפגש טעימה משובח ומרתק שיציג את מגוון הסינגל מאלטים המגיעים מסקוטלנד (פרטים והרשמה דרכנו).
לצד כל אלה אנחנו מקפידים לצייד את הלקוחות שלנו במתנות קטנות עד גדולות: מתחתיות וכובעים, דרך כוסות קריסטל מהודרות ועד פלסקים מלאים בוויסקי.

בין מותגיי הוויסקי המשתתפים בחודש אפשר למצוא את בלוויני, באומור, גלנפידיך, גלנליווט, ניקה, סינגלטון, קרגנמור, טליסקר, טומטין, לפרוייג, דלוויני, אלייג'ה קרייג ועוד.

הנה התפריט:

שבוע 1 : עודף מ 50-

טומטין 12 (היילנדס) 42

39 באומור לג‘נד (איילה) 54

39 אוכנטושן קלאסיק (לואולנדס) 49 - נשתה על שותפתי למזימה והיה גדול!!!

49 גלנפידיך 14 (היילנדס) 60

49 טוברמורי 10 (ה אי מאל) 59

49 בלוויני 12 דאבל ווד (ספייסייד) 59

49 אוון וויליאמס סינגל ברל (ארה“ב) 59 - שתיתי אותו בתור חובבת בורבון וזה היה פשוט חוויה אדירה, לקינוח קיבלנו צ'ייסר של אותו מותג עם דבש, אדיר!

שבוע 2 : הקלאסיקות

49 באומור 12 (איילה) 65

45 גלנליווט 12 (ספייסייד) 59

45 לפרויג 10 (איילה) 54

54 גלנקינצ‘י 12 (לואולנדס) 65

54 קרגנמור 12 (ספייסייד) 65

65 ניקה מהחבית (יפן) 75

שבוע 3 : מועדון ה 15-

54 דלוויני 15 (היילנדס) 65

54 גלנפידיך 15 (היילנדס) 65

59 גלנליווט 15 (ספייסייד) 75

סינגלטון 15 (ספייסייד) 59

70 בלוויני 15 סינגל ברל (ספייסייד) 80

שבוע 4 : הנפילים

54 טליסקר 10 (ה אי סקיי) 65

54 אלייג‘ה קרייג 12 (ארה“ב) 70 - נטעם גם הוא, לחובבי הכבול הוא מעולה, אני פחות התחברתי אליו

59 ברוכלאדי כרמל פיניש (איילה) 75

69 איילה מיסט 17 (איילה) 85

69 גלנליווט 18 (ספייסייד) 75

75 ניקה פיור מאלט (יפן) 85

* * * *

 גם האוכל במקום משובח ונותן פייט לויסקי, החל מקרפצ'ו דרך דג מלוח, פירות ים וספייריבס אדירים.

כנסו לאתר: normajean.co.il, לכו ללגום ולטעום: אליפלט 23 תל אביב, יש חניה בשפע!!! וחינם

פיוז'ן ולא רק באוכל

ממשנתו של דורון יצחקי - יינן, אבל אחר, מעניין, נותן חומר למחשבה: 

החזון

מיליוני אנשים על פני כדור הארץ מקבלים החלטות המתייחסות לצרכים מסוימים אישיים או משפחתיים. אנשים שונים, מתרבויות שונות, ממקומות שונים ומרוחקים וללא כל קשר ביניהם, מקבלים החלטות שנראות זוטות, זניחות וחסרות חשיבות גלובלית....

ההחלטה לצאת למסע מפרך מתחילה בנקודה קטנה על מפת העולם: ישראל. תקופה ארוכה לפני הכנת היין ,אנו משקיעים את מיטב המשאבים בחיפוש קפדני אחר היעד המושלם לשם הכנתו. החוקים הנוקשים שהצבנו לפנינו כי היעד הנבחר חייב להיות חלק ממדינות בעלות מסורת של עשיית יינות איכותיים, מאזורים ומענבים מובחרים ומשנות בציר טובות במיוחד, צמצמו עבורנו את מגוון האפשרויות העצום וסייעו לנו לעשות מיון מוקדם ולהתמקד ביעדים נבחרים.

דורון, היינן, בסיוע הצוות כולו, נרתם למשימה - לערוך השוואות, ליצור קשרים, לצבור דוגמאות ולטעום חביות נבחרות, עד ללקיחת החלטה משותפת על היעד והיין הנכון, עבורנו.

ללא דחייה נוספת, נוצר קשר בסיסי עם מספר יקבים מובילים בארצות יין נחשקות במטרה לבדוק האם ההיצע שברשותם נותן מענה לתשוקה שלנו. במקביל נאסף חומר תיאורטי רב, נבדקות החביות האיכותיות ביותר ומתקבלות החלטות בהתאם לממצאים – היקב הנבחר הוא זה שיוליד את היין המושלם.

או אז מתחילה להתגבש תוכנית ראשונית. היינן, העומד בראש המשימה, מבצע טעימה חוזרת של החביות ביקב הנבחר, גם אלה שנטעמו וגם חביות נוספות כך שלבסוף נבחרות חביות ספציפיות והבלנד של היין מתבצע ביניהן. היין מוחזר לחביות לתקופת יישון נוספת במטרה לקבל ייצוב טבעי, עד הגעתו לבשלות מושלמת.

שיראז- מקלארן וייל, אוסטרליה

טמפרניו/גרנאש – ספרדTEMPRANILLO/GARNACHA 2005  טמפרניו/גרנאש

ספרד, אזור קריננה

הכרם: הכרם שוכן צפון מזרח לאזור קטלוייד. האזור מוגדר כאחד מאזורי האפילסיון הראשונים באירופה. אזור הכרמים שבחרנו בני 50-70 שנה, גדלים בשיטת ה "בוש ווין" - גפנים נמוכות עם תנובה נמוכה של 1.5 ק"ג לכל גפן.
הכרמים ממוקמים בגבהים של כ- 800 מ'. האדמה יבשה והאקלים ידוע בקיצוניותו: רוחות פרצים, קור עז, הרוחות הנושבות במהלך היום משרות טמפרטורה נוחה בגפנים גם בימים חמים.
הטרואר באזור הכרמים מסייע לקבלת יינות עוצמתיים המאפיינים את האזור. ב-30 השנים האחרונות עבר האזור מהפך, העולם גילה אותו כאזור בעל פוטנציאל לייצור יינות יוצאי דופן באיכות.

על היין: הבלנד טמפרניו (85%) וגרנאש (15%), מאד נפוץ ומהווה השלמה אחד של השני מבחינת הצבע והטעמים. הענבים נבצרו בבציר ידני סלקטיבי מכרמים בני למעלה מ 50 שנה, הגדלים ללא השקיה באזור.
מיד לאחר הריסוק, בוצעה השרייה קרה למשך ארבעה ימים ולאחר מכן תסיסה רגילה עם שמרים תרבותיים. בסיום התסיסה - המשך השרייה על קליפות למשך 15 יום לפני ביצוע ה"פרס"
היין עבר תסיסה מלולקטית מלאה, לפני הכניסה לחביות, מרביתן חדשות (מעורבות אמריקאיות וצרפתיות)

היין שהה בחביות למעלה משנתיים. לאחר תקופת שהייה ממושכת זו, היין עבר בלנד והוחזר לחבית לתקופה נוספת בת מספר חודשים בטרם בוקבק ללא סינון. השילוב בין שני הזנים הוביל להשלמה מבחינת צבע, טעמים וארומות הבולטים בהם: דובדבנים, פירות מסוכרים, תבלינים ארומתיים וקינמון. הטאנינים בשלים ומורגשים ומוסיפים ליין גוף בינוני עד מלא ויציבות בצבע בתנאי אחסון נאותים

בציר: 2005

התבגרות בחבית: 24 חודשים

אלכוהול: 14%

ריזלינג – ריינהאסן, גרמניה

גוורצטרמינר – אלזס, צרפת

גווירצטרמינר אלזס 2011 Gewurztraminer

         

הרכב זנים: בלנד המורכב מ-3 סוגים שונים של גוורצטרמינר מחלקות שונות , שכל אחד תורם את חלקו בפירותיות, בגוף ובאיזון.

כרמים: כרמים בוגרים, בני 25 שנה מצפון אלזס בצרפת, אזור יין קלאסי בעל מסורת של מאות שנים, המתאפיין במיקרו אקלים יחודי, שעות שמש רבות וגשם מועט.

על היין: יין לבן חצי יבש המצטיין בארומות מפתות ועוצמתיות של פירות טרופיים בשלים כדוגמת ליצ'י, המשתלבים בהרמוניה טובה עם המינרליות והפיקנטיות המאפיינים את הזן באיזון מושלם.

בציר 2011 : בציר מוקדם, שהתחיל בספטמבר והסתיים באוקטובר. בתקופה זו התאפיין מזג האויר בטמפרטורות נוחות ובימים של שמש.

מזג האוויר תרם להבשלה מעולה של הענבים ולתכולת האלכוהול הגבוהה, תוך שמירה על חומציות נעימה וחיוניות טובה.

אלכוהול: 13.5%

אלו הענבים שכרגע ייצרו את היינות של פיוז'ן, היינות עשויים נכון עם דגש על עשייה מסורתית ובחינה מדוקדקת של כל בציר ובציר.

הפלוס במיזם כזה שאתה יכול לבחור את השנה, הכרם, הכורם ואת העינב הכי מוצלחים וכך לתת לקהל הלקוחות את היין האופטימלי, כמובן שהעלויות פה שונות, אבל עדיין היינות מתומחרים בשפיות רבה.

לטעמי הגוורצטרמינר היה לי הכי טעים מהלבנים והטמפרניו\גראנש מהאדומים

www.fusionwines.co.il

יריד ראש פינה 2013

כבכל שנה מתקיים בגן הברון בראש פינה יריד יין כחלק מחודש היין בגולן ובגליל, פסטיבל שנותן במה ליקבים קטנים ובינוניים להציג ולחשוף עצמם לציבור.
השנה חשתי ולא רק אני בירידה בכמות האנשים שבאו, היו פחות יקבים, היו המון אכזבות, מבחינתי והיו גם הפתעות, אבל המחירים הרקיעו שחקים, בעיקר של יינות ברמת גימור בינונית ומטה, סליחה אנשים יקרים, אבל גזום הגזמתם בדרישות, לראיה, השנה הרבה אנשים לא קנו יינות, כמעט לא ראיתם אנשים עם שקיות כמו בשנים קודמות, נא לקחת לתשומת ליבכם!!
הפתעות ביין היו גם היו: יקב שטרן עם סוביניון בלאן מכרם כישור - טוב מאד! יין קריספי, מלא בריח פרי הדר וטעמי אשכולית בפה.
סוביניון בלאן עוצמתי יש גם לג'סקלה - כבד, בועט, פצצתי, אני הייתי שומרת אותו לעוד כמה שנים, קברנה רזרב קונים ושומרים, ולא נותנים לשתות למי שלא מבין!
פטיט סירה 09 של יפתחאל -  חזרו להיות מובילים לאחר 07 ו 08 היו מעט שטוחים וחסרי גוף, לעומת זאת הסמוק שלהם איכזב וחבל.
 3 גפנים עם ויוניה הכי טוב שטעמתי שם, מה לעשות, הוא באמת שווה, גם הברברה מתשבחת לה בשקט.
ליקב לוריא  יש את הגוורצטרמינר בין הטובים בארץ, כמעט אלזסי אחר לאחד!
תל שיפון של אורטל, בלנד שווה במחיר טוב! לקנות ולשמור לעוד שנתיים
הוולקנו של הר אודם מוכן לשתיה, לכו על זה
יקב גלילאו -  לקנות 2010 ולשמור עוד שנתיים ולא לתת לאף אחד, הפתעה של קברנה
יקב מישל - נחל חרמון, למרות שהיין היה חם מידי הוא היה עוצמתי
הפורט של הר אדיר מוצלח
ירב נעמן שיחק אותה כרגיל עם רוזה, לא טעמתי את האדומים בגלל החום הרב ששרר
לצערי החום פגע ביין, היו יקבים שדילגתי עליהם בגללו וחבל

NOTE גדול למארגני הפסטיבל, תחליפו לוקשיין, הגישה לא נוחה, השירותים רחוקים, מכיוון שחם מאד בתאריכים הללו תדאגו לאמצעי קירור ליין ולקהל......

לסיכום, פסטיבל פחות מוצלח, מעדיפה לבקר ביקבים הללו באופן עצמאי ובשקט....מי שרוצה לבוא מוזמן!