למשפחת צוק יש חווה.........

כולם, אבל כולם מכירים את השף ניר צוק, כישרון שמחזיק כמה מסעדות ביפו, אבל כמה מכירים את אחיו תומר? כמה מכירים את חוות צוק באזור עמק האלה? כנראה שלא הרבה וחבל.......
תומר צוק לקח את כל טוב הארץ והחווה ועלה תל אביבה, התנחל לו מעדנות במקום מיוחד ופתח מעדניה\ מסעדה עם מיטב תוצרת הארץ ועוד כמה גודיס מחו"ל......
חוות צוק ממוקמת בזריצקי 4, מעוז צפונבוניה אבל נטולת פלצנות לוקלית....במעדניה תמצאו גבינות משובחות, בשרים נהדרים, סלטים, רטבים , כאלה שיעשו לכם חגיגה בפה ולא יגרמו לבנקאי שלכם להתאבד.
קיר אחד מוקדש למיטב יינות ישראל, בעיקר כאלו שבהם מאזור הרי יהודה, אבל לא רק ועוד כמה חוצניקים....אלכוהול שווה ובירות בוטיק והכל במחירים שפויים, תודה לאל.
תפסתם רעב תוך כדי שיטוט, תפסו מקום, רצוי על הבר ותנו לאסף השף לפנק אתכם, אסף הירושלמי בוגר CIA ועזרא קדם....יודע לתת לבשר, לדג ולירקות את הכבוד המגיע להם, בלי טונות של תבלינים, במינימום קשקושים, כך מוגש האוכל לסועד והוא לא משאיר צלחת ריקה, צוות המטבח מיומן וגם מאד נחמד, קשוב ונותן הרגשה שמבשלים רק עבורך, הכי כיף.
קחו את הזמן שלכם, תתפנקו לכם בכוס יין טוב ותתחילו בזלילות, המחירים לא בשמיים, יש עסקיות שוות והכל טעים טעים והכי חשוב? טרי..............................................


לקינוח תבקשו מאסף פנה קוטה עיזים....או פלטת בת מיצווש

בין גבינות ליין

הכאילו חורף שנפל עלינו הוציא אותי ואת חברותי  רותי וליבי מהבית וזאת כדי לדגום את הלחמים המצויינים של אגדת לחם, הגבינות של יעקובס והיין של אלונה.

אגדת לחם - המקום של שני וניבי, שתי מתוקות שאופות לחמים מטריפים, מכל הסוגים והמינים, לחמים שאי אפשר לעמוד בפניהם ואני בכלל באתי בגלל החלה מקמח מלא שלמזלי הפעם נשארה רק אחת, כי אחרת.......
החנות נמצאית בתוך החנות של מחלבת יעקובס בכפר הרואה ובימי שישי די מלא שם.

גבינות משק יעקובס -  כבר מזמן הפכו לשם דבר בנוף הגבינות המקומי, לא רק הגבינות, גם היוגורט והקרם פרש נהדרים, גבינות מחלב בקר וצאן, רכות, קשות, למריחה, מוצרלה, בוקטיני , רק תחליטו......

באותו מתחם מגיע גם אהוד קווה עם יינות מיקב הרוא"ה, כשר כשר וטעים במיוחד הפטיט ורדו, כל היינות שלו מותססים על שמרי הבר שלהם.

ביום יפה בואו מוקדם קנו לחם גבינות ויין ולכו לכם לשפת הים או טיילו ביער חדרה או בפארק אלכסנדר ותרגישו הכי בחו"ל.

יקב אלונה בגבעת נילי מוציא שוב יינות נפלאים שיטיסו אותכם לירח......
רוזה  שעשוי מגראנש בלבד, שלושה בלנדים מדהימים, שיראז מסוקס וקברנה פרנק שאין כמוהו בעולם, אלי ומיכה יחד עם יותם שרון מוציאים מבקעת אלונה יינות מעולים בתמחור הוגן, חלק מהבלנדים יכולים לשכב עוד כמה שנים טובות.
במועצה אזורית אלונה יש מלא מקומות נהדרים לטיול, פארק מי קדם, נחל תנינים  הר עגול, רוכבי אופניים, זה מקום נהדר......
תצטיידו לכם ביינות ולכו לעשות על האש......אבל רק בשר משובח, כן?

אויר הרים צלול כיין, הרבה יין

היה לי העונג לחבור לאילנית צמח, שעוסקת  בליווי יקבים והקמת מרכזי מבקרים ביקבים באזור הרי יהודה, קבלתי על קצה המזלג טעימה ממה שמסתתר בהרים הקסומים הללו, שמניבים ענבים טובים ואנשים טובים לצידם.

בתור מי שלמדה מהמאסטר האגדי רוני ג'יימס ז"ל, על הטרואר בכלל ועל טרואר מקומי בפרט ומתגעגעת למעיין הידע והיין שנגדע באיבו, האזור בו היינו לא זר לי, אבל חלק מהיקבים שקיימים שם היו רחוקים לצפונית שכמותי.

באזור יהודה, חבל עדולם, עמק האלה נמצאו גתות רבות המסמלות יותר מכל על תרבות יין ששגשגה והיום יש מספר נאה של יקבים גדולים כקטנים שמנסים לשמר את ההיסטוריה.

וכך ביום אפרורי וקר נסענו להתחמם ביקבים, לא בכולם, אבל  דגמנו חלק וחלק ישאר לפעם הבאה.

 

יקב סוסון ים -  במושב בר גיורא

היקב ותיק והיינות שלו שומרים על קו אחיד למשך שנים עם שינויים קטנים ותוספות שזאב דוניה מקפיד להכניס כדי לשמור אותנו במתח

היינות שאני אוהבת הם : ג'יימס - שנין בלאן, המינגווי -  פטיט סירה, קברנה סוביניון וסירה,

לנון -  זיפנדל, אלול - קברנה, פטיט סירה וסירה.

אני מאד אוהבת את היקב בגלל שהחבית אינה שולטת על היין אלא מעדנת אותו ונותנת לו נופך.

 

יקב עמק האלה -  מיקום אסטרטגי -  יקב שעבר כמה טלטלות, עד שנחתה שם לין גולד הייננית ועשתה שם סדר.

מבחינתי הסדרה הגבוהה של היקב בהחלט עושה לי את זה וגולת הכותרת: יין הקינוח ממוסקט אלכסנדרוני, מצויין!

 

יקב עגור - מי לא מכיר את שוקי ישוב ממושב עגור? אין עליו וגם היינות שלו שווים, לחובבי הסגנון הצרפתי  תהיה חוויה נהדרת, שלא נדבר על מיקום היקב......

רוסה -  רוזה - קברנה פרנק, קברנה סוביניון, מורבדר, וחסר לכם שהוא לא יהיה אצלכם בקיץ במקרר ויחד עם הגבינות הכי מסריחות יהיה לכם קיץ פצצה

 

לים - הכי קוט דה רון -  מודה שלי הוא היה קשה לשתיה אבל לחובבי הז'אנר לא לפספס -  סירה, 50% מורבדר

 

קסם -  זה קסם של יין  -  40% קברנה סוביניון,  30% מרלו , 25% קברנה פרנק, 5% פטי וורדו. לשתות או לשמור לעוד הרבה זמן, אני התאהבתי

 

 

שמירה מיוחדת - הכי מיוחד - % 55  קברנה סוביניון, 25% מרלו, 15% קברנה פרנק, 5% פטי וורדו. תביאו את הסטייקים ומהר......................

 

 

יקב קדמא בכפר אוריה -  ייחודו של היקב הוא הכדים המיוחדים שהביא לינה סלוצקין הייננית מארץ הולדתה, גיאורגיה, אותם כדי ענק המשמשים להתססה של העינב טרם כניסתו לחבית, מוסיפים ייחודיות ליין וליקב, אין ספק ששילוב של שיטות עבודה ישנות מול חדשות רק עוזרות ליין להשתבח.

 

שתינו: שנין בלאן מעולה, סירה  בועטת ויין קינוח אדיר...... בכלל שווה להתנחל שם במרפסת.....

מוצאת ניחומים בבקבוק ועל הדרך גם מתרגזת כלוט.........

לאחר שכבר קברנו את 2013 והתפללנו לעילוי נשמתה, החלו לצוץ יינות מ 2010-11 ולשלוח תנחומים,כמה לבנים מ2012 גם הצטרפו למנחמים ובא לציון גואל ושמחה בלב.

יקב אלונה - אחד האהובים עלי -  רוזה מגראנש נטו שבוקבק רק עכשיו ובקיץ הקרוב יטרוף לכם את הקלפים ואת הנשמה

שלושה בלנדים מטריפים שבשלב זה לא אגלה את המרכיבים ואחכה להשקה לקראת פסח, רק שתדעו שכדאי לכם לשריין כמה ארגזים.!!

יקב סלוקיה -  מי שלא טעם את סוביון בלאן והשרדונה שלהם שיקום! ויבוא אלי לקנות, גם הקברנה שלהם מטריף ושלא נדבר על הבלנד ממסך של 40% קברנה סוביניון מכרם בקדמת צבי ברמת הגולן, 40% שיראז מעמק קדש ו-20% מרלו מכרם בן זמרה, שני האחרונים מהגליל העליון. היין התבגר בחביות עץ אלון 18 חודשים. יין צעיר ולמרות זאת נגיש לשתייה כבר עכשיו. אין מה לדבר שהבלנד הזה הוא חגיגה לבשר.

יקב בר בכפר - קטן וחמוד ובינתיים הוציא רק מרלו 2011, שתי עכשיו ובעוד שנה

יקב אליגוטה-  הביא מבחר נאה משנת 2010 וסנג'ובזה קצת שונה  משנת 2011, כמובן שהיה שם פורט שווה, בהחלט יינות נעימים.

יקב בת שלמה  -  רק לבנים ולבנים מאד מעניינים, סובניון בלאן ושרדונה, שלטעמי היו ממש נעימים לשתיה ויעשו לקיץ טוב, ללכת לקנות

יקב יזרעאל -  שלושה יינות שמתוכם הרוזה 2012 היה שוס רציני, בלנד של סירה וארגמן וגם הוא יהיה יין של קיץ מעניין שילך עם ארוחות קלילות בלילה חם, השרדונה היה קצת גס מידי ותוקפני, והבלנד היה כל כך טאני וסגור שנראה לי שנפגש איתו בעוד שנה, והוא יהיה חביב יותר.

יקב שלושה גפנים -  מי שלא ילך לקנות ארגז ויוניה וארגז ברברה, שלא ידבר איתי, כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים, עוד לא בוקבק, אבל בטעימות שהגניבו לי, אני יודעת על השוס הגדול שמחכה לנו.


בקרוב יצאו עוד יקבים עם הפתעות מעניינות, או שלא.....אבל אני מבטיחה לעדכן.


עוד דבר קטן: יש מספר כתבי יין שכותבים באתר שלהם או באתר פרסומי כזה או אחר שבאופו שיטתי עושים " העתק\הדבק", מחומר פרסומי או שגונבים במודע מכתבות של אחרים, נא לבדוק את האמיתות.
מי שרוצה שמות של כתבים אמינים שיפנה אלי


יאללה לכו לשתות כבר משהו
 

סומלייה 2014 לא לזה פיללתי

אחרי שנתיים של ציפיה באה האכזבה, תערוכת סומלייה 2014, ה- תערוכה של עולם היין בארץ, לא סיפקה את הסחורה, לטעמי בכל אופן, כי בטוח יהיו כאלה שיגידו שהיה נפלא, נהדר, מרהיב, אלו בדיוק אותם אנשים שנדחפו בכוח אל הדוכנים ורמסו את האפשרות לאחרים להגיע ולהתרשם.
תמיד יהיו כאלה שמקורבים לצלחת אבל ההבנה שלהם ביין היא 0 אחד גדול ועגול, אלו שבאמת מבינים, היו, ראו והלכו.......
הרבה מאד יקבים לא השתתפו וזה הורגש היטב, חלק בגלל אגו, חלק גדול משיקולי תשלום ואפשר להבין.
היו כמה הפתעות שוות בכנס, כמו ה TRIO של יותם שרון והאחים שקד, היקב ממנזר כרמיזן, הגראפה של יובל ג'וב, הלבנים של ספרה.
המיקום טוב, הפריסה נכונה, אבל עדיין משהו שם לא עבד, המתחם של שקד היה תוסס ועמוס, כרמל ורמת הגולן לא חידשו כלום, אורנה צ'ילאג קרסה מעייפות, אבל נראה לי שהיא הייתה מרוצה ומגיע לה.....
פסגות וגבעות איכזבוני, הם התחילו טוב וירדו לבינוניות חבלללללללל!
היו חסרים היקבים מהדרום ומאזור ירושלים, חברת הכרם הדירה רגליה, בקיצור יותר מידי פוליטיקה ופחות מידי תרבות יין.
עכשיו קריאה לבעלי היקבים: תקראו היטב מה כותבים עליכם ומי כותב, רוב הכתבות הן שטחיות ועשויות בשיטת העתק-הדבק, אלו הכתבים שנתתם להם בקבוקי חינם ואלו הם שלא יקדמו אותכם במטר....אנא הקפידו על יושרה ועל מקצועיות

והמבין יבין..................

נחכה לסומלייה הבא...אולי דברים ישתנו

10 של מסעדה

אין אחד שלא מכיר את נחי  ובטי אלקין ממושב רמות, נחי האיש והזקן יודע להוציא מהמטבח שלו דברים טובים מאד, לפני שנה  הוא ובטי העזר שנגדו החליטו לנטוש את הגולן לטובת העיר הגדולה תל אביב, להיות קרובים לילדים ולחברים ובכלל לשנות אוירה.
איש כנחי לא ינטוש את המטבח וחיש קל מצא עצמו יחד עם עוד כמה נפשות טובות מקים את מסעדת 10, בקרליבך 10, מסעדה שתבסס את עצמה על צלוחיות בגדלים שונים, טאפאסיה אבל משודרגת, כאשר ארוחה שם לא תשלח אף אחד למכור קרנית ולא תקבלו טלפון ממנהל הבנק על כך.
הכל טרי וטעים, תלוחיות פתיחה של טחינה סמיכה, מוס כבד קליל, לבבות עם שקדים ופול, סלט פאפאיה וזוהי רק ההתחלה להלהלהלהלה, אחכ יש  מנות קצת יותר גדולות של לחי עגל על פולנטה, הכי יאמי, קדירת מולים, פירות ים בגבינה כחולה, קממבר עטוף בבצק עם ריבת שום - שוס, קינוחים מעלפים, בקיצור ארוחה לסועד יכולה לנוע מ50 שח על בסיס ראשונות או 100 שח לעיקרית ושתיה, או בכלל ארוחה עסקית נהדרת, בשישי יש תפריט מצומצם, צלוחיות מטורפות במחיר של 10, 20 ו 30 שח.
תענוג צרוףףףףף, לחיך, המקום לא מאד גדול, לא עמוס בשטויות ועושה עומס בעיניים, נקי, נעים, צוות נהדר, שפים טובים ונחי מנצח שם על המלאכה עם החיוך והלב הגדול שלו.

בקיץ יהיה אפשר לשבת בחוץ לטובת המעשנים.........

תהנו מכל ביס

דקה לפני הסוף......

יום לפני זאתי שאין להזכיר את שמה עוזבת, אני מביאה פה משהו מעומק ליבי ולא אתנצל על דברי......
אני כבר הרבה שנים בתחום היין, יש לי רקע וידע  יותר מאשר לכמה מ"אושיות" היין פה, אבל אני לא גרה במרכז הסצינה, לא נדחפת, לא עושה קופיפייסט לקומוניקטים ומשתדלת לא לקבל מתנות חינם.
הבלוג שלי נועד להנאה, יינות שלא היו לי טעימים, בדרך כלל לא נכנסים לפה, או שנכנסים עם הערת אזהרה, כי לא בא לי לפגוע באף אחד.
חברי יודעים שיינות כרמל ורמת הגולן לא עושים לי את זה, אני מעדיפה את היקבים הקטנים שנותנים יחס לצרכני היין.
אני מעריכה מאד מאד את אלון גונן, טל גל כהן, ישראל פרקר ויאיר גת, ברמת הכתיבה והמקצועיות, הם גם לא מתבהמים כמו כתבי יין אחרים שחושבים שהם מבינים ביין, בתחום האלכוהול יש את ליבי שפרלינג הגדולה מכולם שכותבת עם הלב, אלו האנשים שעולם היין והאלכוהול זקוק להם, והשאר? יש להם הרבה מה ללמוד
אני לא מוזמנת לתחרויות וזה בסדר, אצלי יש הרבה זוכים, אני גם לא כלכך מעודדת יקבים קטנים להתמודד, כי לרוב זו תחרות לא הוגנת והמבין יבין.
בקרוב תערוכת הסומליה חוזרת, יהיה כיף לראות חברים ולטעום את מה שהם מייצרים, אולי לא כולם יהיו שם, כי חלק כבר לא איתנו, לחלק אחר זה יקר מידי, אבל יהיה שווה.

אני מאחלת לכם חברי לתחום 2014 מוצלחת יותר.....
והנה כמה מילים על זוכי הטרה ווינו 2013 ורק על כאלה שאני טעמתי הרבה לפני.....

הזוכה הגדול הוא מיטוס 2005 של יקב בן חיים: פטיט סירה עם מעט מרלו, 18 חודש בחביות, אכן אחד היינות המעולים שהשתמש בזן הזה והפיק ממנו מרגליות, היין פירותי ונעים, לא מורגש עץ, 8 שנים אחרי והיין עדיין לא בשיאו, מעניין יהיה לשתות אותו בעוד שנה מהיום, עד עכשיו הוא בהחלט שמר על אופיו הפירותי של הזן ולא איכזב, שאפו גדול.
קברנה גרנד רזרב 09 -  הוא טוב אבל לא מושלם, היה חסר לי משהו ביין
קברנה פרנק 2010 -  סורי, מישהו לא ידע לקרוא את הזן הזה.........

יקב 3 גפנים -  ויוניה  2012 -  כבר לפני שנתיים אמרתי ליוסי בן ברק שזה יין מנצח, הנה הוא הצליח בגדול, בין היחידים בארץ שאצלו הזן הזה לא נהרס עם תיקוני חומצה כאלה ואחרים, היין עשוי היטב, עם טעמים של חמאה ופרי שעושים חגיגה בפה ובלב, קיץ אמיתי מהגליל. חבל שהברברה קיבלה רק כסף.............

יקב אור גנוז -  גילוי נאות, הנמורה בעיני סידרה טובה יותר מאשר שמאי.....

יקב אמפורה -  זה שאני מכורה לסדרה הגבוהה שלו זה לא סוד, גם ללבנים, לרוזה, לבלאן דה בלאן,  היין שזכה, מרלו ברברה 08, זה שיחוק, למרות ש 06  בעיני מוצלח מאד, כל הכבוד

יקב שושנה -  בלנד 08, כל יין שהמוכשרת הזאת עושה הוא פצצה, היא לוקחת את הגדולים בהליכה.....שוב פוליטיקה ביין.

שוב, זו ההתרשמות שלי ושלי בלבד, יינות שלא טעמתי לא אכתוב עליהם, יינות שטעמתי בבציר שונה ולא נכנסו לתחרות, לא יכנסו פה לרשימה, אני שומרת על יושרה כל שהיא.


שתהיה 2014 מלאה בינות שווים!