שנה עברה, שנה באה

שנה חדשה והבצירים בעיצומם, מקווים ש 2011 תהיה שנה טובה יותר, חלק מבצירי 2010 יצא בקרוב לשוק וחלק עוד יושב ונח מי בחביות חדשות ומי בישנות, מעניין יהיה לטעום אותם כי 2010 לא הייתה שנה מזהירה מבחינת בציר בכל העולם, אבל נכונו לנו הפתעות.
מהיום ועד ראש השנה אסקור בשבילכם יינות חדשים מיקבים ותיקים, יינות מיקבים חדשים עבורי, מהארץ ומחו"ל.
יהיו התאמות יין לארוחת החג של ראש השנה ואפילו למפסקת של יום כיפור, יהיה מעניין
נשים דגש על יינות מחוזקים, יינות מבעבעים ויינות רוזה שנדמה שתפסו יפה לאחרונה.
נשתה המון יין, נטייל ביקבים והכל בשבילכם.
לאחרונה יקבי רמת הגולן יצאו עם יין שמופק מענבים שמקורם בפורטוגל, נשווה אותו ליינות המקוריים וזאת ועוד פעמיים בשבוע אצלי פה.
אז שבו נוחו קחו כוס יין ליד והתרווחו, המסע יוצא עכשיו...................

להתראות בסופ"ש!

לכבוד השנה החדשה

פתאום נעשה צפוף במקררי היין, והבקבוקים שלי רצו לצצאת להתאוור קצת, אז הזמנתי חברים ועשינו לנו מסיבת יין וטרום יום הולדת לי.
אז מה נשתה?
פתחנו את הערב עם פטיט רוזה 10 של אבידן, מקורר היטב, מעט תוסס, ככה בשביל חימום הקנה, רוזה שעשוי טוב ולא שתלטן.
בלנד של שטרן 09, קברנה שירז מרלו משני טרוארים שונים, קדמת צבי בגולן וכרמי יוסף בשפלת החוף, השעה שבא היה היין פתוח, חידדה את טעמיו המרובים, מלא רבדים מלא טעמים, שווה!
הבא אחריו היה הפתעה לכולם ולו גם בגלל שהיקב הזה לא מוכר, יקב לברון החיפאי!, קברנה 08 מאזור עלמה, 24 חודש בחבית העיף לנו את המוח, ריח צימוקים ופרי מילא את הבית והתחבב על החברים עד מאד.
הקברנה ריזרב של אבידן 07 איכזב קלות, שעה וחצי פתוח והיין לא נפתח, רק לקראת סוף הערב הוא הסכים לשתף פעולה אבל בקטנה וחבל!
עלינו לגליל שוב ליקב לא מוכר, ושתינו קברנה ריזרב 06 עם מעט שיראז וקברנה רירזב 05, שני יינות טובים עם מעט עפיצות של יינות צעירים הביאו טעמים ירוקים ומלא פילפלים לאף ולחיך. היינות הללו הם יינות להשכבה רצינית, גם עוד שנתיים הן יהיו 10!
לסיום טעמנו קברנה 2002 של אלונה שלצערינו כבר היה בסופו, אבל עדיין היה בו משהו מעניין, לטעמי לפחות.

אז התפנה מקום לדברים חדשים, לא הרבה מקום, נראה לי שצריך לערוך ערב כזה פעם נוספת ובקרוב!

יום הולדת שמח לי!

יין עתידי, מה זה?

יין עתידי, זה לא כמו שזה נשמע, לא יין שנעשה בעתיד בחלל, היין הזה נמצא בחביות ומחכה להתבקבק מתישהו .
אם יש לכם יקב קבוע שאתם סומכים על היין רצוי לדבר איתו על קניה עתידית של הין שאתם אוהבים או על דברים חדשים, לפעמים ניתן לטעום ישר מהבית ולקבל מושג על מה יהיה עם האוצר הזה.
המחירים של יין עתידי יותר זולים וגם היין נגיש, כי לפעמים אחרי ביקבוק ומכירה, אופס נגמר ואז אתם נשארים עם חצי תאוותכם בגרונכם.
תקפידו לקנות יין עתידי סמוך לביקבוק ותעבירו אותו ליישון אצלכם כדי למנוע מעברים חדים, ערבבו מספר סוגים של יין בקניה כך תצליחו לטעום מהכל, לא טעים? לא מוצלח? דברו עם היקב שאת שאר הבקבוקים שלא תפתחו יחליף לכם במשהו אחר.
בחרו יין עתידי למען עתיד יין טוב יותר!

ומה עם משהו להרטיב את הגרון עכשיו?
זמן טוב לפני החגים לרוקן את המחסנים שלכם ולציידם בדברים חדשים, השבוע שתיתי סנג'ובזה 04 של יפתחאל, האחרון שהיה לי, מה אגיד לכם תהי נשמתו צרורה בצרור היין, יין טוב עשוי עם לב, מלא טעמי פרי, למרות הזן ולמרות הגיל הוא היה מושששלללםםם! חבל שנגמר ונגמר גם ביקב, יין כזה לא שותים כל יום!

יאללה יום שישי היום צאו לכרמים וליקבים!

ומלאה הארץ יקבים

בימים אלה החל הבציר בארץ וגם בחצי הכדור הצפוני, והחלטתי שהיום לא אכתוב על יינות אלא על מהפיכת היין בארץ.
איש אינו יודע מתי בעצם הפכנו משותי שפריץ, יין קידוש, מתיאוס, לטרון ושאר רעות חולות שהיו במכולת של חיים לשותי יין איכותי וליצרני יין כאילו היינו בצרפת (הלוואי), אבל המהפיכה החלה בשנות התשעים המוקדמות כאשר יקבי רמת הגולן ואח"כ ברקן החלו לעשות יין טעים ונגיש, כזה שלא צריך לקחת משכנתא וכזה שלא מזכיר במאום חומץ, לאט לאט החלו החקלאים להבין שיש להם אוצר בלום ממש מתחת לאף, מי שמכר ליקבים הגדולים החל לשמור לעצמו ולעשות יין לביתו, חלק הצליחו, חלק נפלו, חלק גדלו מאד, היקבים הגדולים התעוררו, שינו תדמית, הרחיבו סדרות, נפתחו קורסים ליין, חנויות יין נפתחו כפטריות לאחר הגשם, מילים כמו עפיצות, בוקה, כתפיים, אף, רגליים עפו לאויר חלק כפלצנות וחלק מידע אמיתי והבום החל, כאשר עם האוכל בא התיאבון, המיסוי על יין יבוא עלה מאד, יינים התחילו לגבות סכומי עתק ולא תמיד בצדק והארץ מלאה ביקבים, מהצפון ועד הדרום הרחוק, כורמים החלו לייבא קלונות וזנים שונים, פרופסורים, רופאים ומהנדסים הפכו לייננים, והיום אין את המכול של חיים אבל בכל סופר שמכבד את עצמו יש אזור שבוא ניתן לרכוש יינות השווים לכל כיס, איש איש וטעמו.
הבונבוניירות נזנחו או לחילופין שודרגו כך שיתאימו ליינות, היום זה לא בושה להביא בקבוק יין משובח כמתנה.
גם תחום האביזרים ליין עלה והתפתח החל מכסות של חברות מובילות דרך פותחנים ופקקי ואקום וכלה במקררים, והכל בטווחי מחירים שמתאימים לכולם.
יין הפך לשיחה חברתית, סיבה למפגש, האוכל השתבח ושוב המחירים קפצו.
אין סיבה לשלם פי 2 ויותר על בקבוק יין במסעדה כאשר הרווח הוא עצום על כל כוס, חבל שמסעדנים לא מפנימים זאת.
בהשוואה שעשיתי מול מסעדות בארה"ב למשל בארץ גובים סכום מופרז - אין סיבה לשלם 180 שח לבקבוק שעולה לאדם בכל חנות יין 90 ש"ח! בחו"ל בקבוק מתומחר במסעדה בעד 15% יותר מאשר בחנות, אז אנא לאמץ גישה זו.
לצערי הרב יש נטייה לזלזל בלקוחות גם ביקבים וגם בחנויות יין, אם זה במחיר, או בתנאי אחסנה לקויים וחבל.

לסיכום: טיול ביקבים בארץ זו חוויה לכל המשפחה יש לנו הרבה יקבים והרבה מה לטעום, יש לנו גם הרבה מה ללמוד ועוד דרך ארוכה לעבור.

עת בציר

עוד שלושה שבועות יפשטו מיטב האנשים על כרמי ארצינו, מי ברכב ומי ברגל, מי עם בוצרת מכנית ומי בבציר ידני, מתחילת ספטמבר ועד סוף אוקטובר תלוי במזג האויר וגחמותיו.
הבה נקווה שבציר 2011 יהיה מוצלח ובהצלחה לכל הייננים והכורמים.
ישנם הרבה יקבים שלקראת ראש השנה יוציאו בקבוקים למכירה, הקדימו ובקרו באלו שאתם אוהבים על מנת להיות ראשונים....


ומה שתינו השבוע?
מזג האויר החם והלוהט מביא לי את החשק ללבן הזהוב הזה שמוגש קר ומחייה נפש צמאה.
פטי סוליי 08 של אבידן האחרון בסדרה נפתח בשקיקה רבה, איזה יין אדיר, מי שמריח אותו חושב שהוא מריח ליצ'י! כן בדיוק ריח של ליצ'י וגם אננס עפים באויר, גם המתיקות שלו בפה עושה חגיגה, לא יותר מידי בדיוק במידה, טעים!
אחריו בא רוזה של ג'סקלה, קר במידה עם אף פרחוני ופה מלא פירות, קערת התאנים שליוותה אותו נעלמה במידיות, איזה כיף!

תשבי שהוא לא אליהו

יקבי תשבי הוא יקב עם מסורת ארוכת שנים של כורמים וייננים שבשנים האחרונות יצא מתרדמתו ועושה יינות טובים בסדרות שונות, מהפשוטות עד לריזרב שכל מקרר יין חייב אותו. הענבים באים מאיזורים שונים בארץ, החל מרמת הגולן, דרך מישור החוף ועד לשדה בוקר, דבר המעשיר מאד את טעמי היין, יינות שנעשו מסינגל ויניארד, אותו זן מאזורי גידול שונים הם חוויה לחיך, רק אז אפשר להבין איך כל סוג אדמה נותן ליין את בסיסו.
ביום רביעי הייתי בארוחת טעימות שלוותה בהשקת של סידרת אסטייט של תשבי, הארוחה במסעדת שוקה בקריות שהיא מסעדה כשרה לוותה במספר יינות מצויינים של הסדרה הזאת, הסוביניון בלאן שעוד חצי שעה בקירור היה מוצלח יותר, קברנה סוביניון מיקב שעל 07 שישב בעץ שנה דבר שהורגש היטב, היה אמנם צעיר ומלא טאנינים אבל בהחלט נתן פייט יפה לבשרים, השיא הוא השירז 07 סינגל ויניארד שלא סונן והיה חוויתי, עוצמתי, מלא פירות בשלים ועדיין לא הגיע לשיאו, יין כזה עם סטייק טוב הוא שילוב מעולה, ויין שכזה בעוד שנה יהיה אפילו טוב יותר.
סדרת הריזרב של היקב במיוחד הקברנה 04, 06 ו07 הם יינות בעלי עוצמה וגוף, יין שלא מבייש יין צרפתי טוב, היינות שנתיים בחבית, מלאי פרי, פלפל שחור, וארומות של קפה משובח יכולים להיות מתנה נהדרת לכל חובב יין, הם גם נוסעים טוב לחו"ל.
לתשבי יש גם ברנדי משובח, קצת יקר במחיר אבל לחובבי הז'אנר שלא רוצים להוציא מאות שקלים, התחליף הזה בהחלט טוב.
יקב כזה שנותן מענה לכל כיס וטעם הוא בהחלט ברכה בארצנו, ומי יודע מה ראשי התיבות של תשבי?

אני בהחלט חושבת שמסעדות שמתחברות ליקבים ונתנות ליין במה מכובדת זה מעולה, כך נוכל להרחיב את השכלתנו ביין, רק לא להגזים במחיר, כי כולנו יודעים שלמחיר גבוה יש בסופו של דבר מחיר כבד.
יין שנמכר בחנות במחיר של 90 ש"ח לא יכול להיות מתומחר במחיר של 150 במסעדה, זו חמדנות לשמה, גם כדאי שבעלי מסעדות יגדילו את האופציות של יין בכוסות, כך יוכלו לטעום ממגוון רחב יותר.

זמן בציר זה עכשיו

אוגוסט זה פה והגפנים מוכנות לבציר, שעות הלילה והבוקר הן הכי טובות לבצור, לכן האורות שתראו במקומות מסוימים בארץ זה הבוצרים ברינה ולא חייזרים שבאו לטעום את ענבי הארץ.
נקווה שבציר 2011 יהיה טוב יותר, 09 ו 2010 היו בצירים בעייתים במקצת, מיעוט של גשמים, קור לא מספק, חמסינים ורוחות עזות עצרו את תהליכי ההבשלה מוקדם מהרגיל והיבול לא היה מספק בטעמו, בצבעו וברמת הסוכר והחומציות, לכן בואו נחזיק אצבעות שבציר 2011 יהיה משובח, למרות שעוד ביוני היו גשמים, היה חורף קר מספיק עבור הגפנים. רוב הבציר בארץ בעיקר בכרמים הקטנים נעשה באופן ידני, כך מגיעים ליקב ענבים שלמים ולא פצועים וללא ענפים וזמורות ירוקות שבזמן הקרשינג הם מתערבבים בין הענבים ונותנים טעם לוואי של מרירות ביין.
לשימחתנו יש לנו מספר אזורי גידול שונים בארץ מצפון ועד דרום, אדמת חרסית וגיר, אדמת בזלת, אדמת חמרה ואדמת חול, קור וחום ולחות, די אידאלי לגידול גפן מסוגים שונים ולראיה, כנות שונות של ענבים שלא גדלו פה מעולם השתרשו יפה ומייצרים מהם יין נהדר, כנות של סנג'ובזה, פטיט סירה שלא יכולות לגדול בכל מקום השתרשו בארץ ומגדילים את המבחר של הזנים.
בהרבה מקומות כרמים שננטשו חודשו ויש יבול טוב גם בשנים שחונות וקשות.
אם בא לכם צרו קשר עם היקבים הצטרפו לחגיגות הבציר, זה שווה, זה חינוכי וזה שלנו.

בלי יין לא נתחיל סופ"ש - בחום הזה הכי כיף לשתות יין קל, לבן לסוגיו, רוזה או אדום קליל, ההמלצה שלי לקחת יין מזן גוורצטרמינר להכניס אותו למקרר לאיזה שעתיים ולהתענג עליו אח"כ עם או בלי אוכל.
והאהובים עלי:
1. גוורצ אלזסי לא משנה של מי, כל יצרן עושה יין טוב
2. כרמל סידרה אזורית
3. פתורה - דרדונה וגוורץ
4. יקב בינימינה
4. צרעה
5. טפרברג

שבת שלום