יום שני, 18 באוגוסט 2014

הקולות של חיפה...מזכירים את פיראוס

הלוואי והיינו פיראוס, או לפחות סלוניקי..או בבבק באיסטנבול..היינו יושבים על המזח ואוכלים מכל טוב הים התיכון, נהנים מאוזו\ראקי ושומעים את חאריס או יורגו ברקע ששר: אניקסה מנה.....הכנסי אמא....
אבל חיפה רחוקה מפראוס מרחק רב ואת סלוניקי נוכל לקבל רק אצל מסעדת ג'קו, שכבר 40 שנה מאכילים אותנו מפרי הים.
שוק הטורקים כבר ריק מטורקים וסלוניקאים וכבר לא שומעים ספניולית מתובלת בטורקי או יוונית, אבל הקולות שנשמעים מהמטבח של מסעדת ג'קו, עדיין קיימים.
כן, 40 שנה לא הולכים ברגל, הם רק משתבחים, נכון שג'קו כבר לא יושב בפתח והדור הצעיר עובד קשה בשביל השם, אך האוכלללל, אין על המזטים, איקרא, טחינה, פטה, סלט שעועית ועוד, שיחד עם פרוסות עבות של לחם מרפדים את הקיבה לקראת הדגים או פירות הים שינחתו על השולחן.
שוט של אוזו עם לימון וטריפונס פתחו את התאבון, הסלטים הטריים, התחסלו בנחת, והלב התרחב לקראת המנות העיקריות:
לזה שלא אוכל דגים -מנה של ארבע קבבים א לה טורקה, עם צ'יפס
לאוהבות פירות הים באשר הם: מחבת של מולים ושרימפסים ואלמלא הכרס גם הרוטב היה מחוסל עם הלחם.....וערימת של קלמרי ושרימפס מטוגנים.......אין מילים
עוגת סולת וקוקוס וטרפלס היוו קינוח מושלם לארוחה מושלמת.
אין פעם שלא אכלתי אצל ג'קו ואמרתי שהיה רע, גם בסניף מוריה המיתולוגי נשמרה הרמה עד לסגירה ומי כמוני ביכה זאת כי נגמרו המשלוחים......

השוק "המתחדש" אולי לא הבאזר הטורקי, אבל ג'קו עדיין שם וכדאי לבוא, במיוחד בשעות הערב, לשבת בחוץ ולחשוב על פיראוס, סלוניקי או סמירנה






 

יין נשי בגולן

 נשים יינניות זה לא דבר חדש בעולם, בארץ  יש עוד הרמת גבה למרות שיש ולא מעט נשים יינניות, כמה מהן בעלות יקב משלהן? לא הרבה, אפשר להזכיר את צי...