סומלייה שלי

פעם בשנה, מתקיימת בארצנו מוכת היובש, תערוכת סומלייה, מקבץ ומפגש של יקבים, יבואני יין, ציוד ליין, ואנשים שמבינים ביין, או כאלה שמתיימרים לעשות זאת.
השנה חל שינוי מבורך, שבוע יין, בנוסף לתערוכה היקבים פתחים את השערים לאוהבי היין, גם התערוכה השנה פתחה את שעריה לקהל הרחב, יוזמה מבורכת.

שמחתי לראות שהיקבים הגדולים, הדירו רגליהם מהתערוכה, באמת מבורך, כי נמאס לצפות בחבורת מלקקי פינכה מתגודדת סביב יינות סוג .....השלם את החסר.

רק טפרברג היה חסר לי, היקב הזה קפץ מדרגה למעלה בקלילות, דילגתי גם על יקבי בינימינה, כי אין להם מה להציע, גם על היבואנים דילגתי בקלילות כי אני בעד יין ישראלי ומעדיפה יבואני יין קטנים.

יוזמה מבורכת של איגוד מספר יקבי בוטיק תחת שם אוצרות יין גילתה לי כמה אוצרות:

יקב סקוריה - מושב כנף,  2 יינות אדומים 2014 מאוזנים להפליא

יקב אחת של ניצן סברובסקי - יין לבן, בלנד משובח, את הבלנד הראשון 2014 טעמתי והוא היה טוב, אבל היה חסר לו כיוונון קל, הבלנד הנוכחי היה מושלם, פירותי, נקי, חלק ומאד נעים לשתיה.

יקב סימון - יינות אדומים מוכנים לשתיה מיידית או להשכבה, היינות מאד חלקים ונדמה לכם שאתם שותים יין של יקב בין כמה עשרות שנים.

יקב אפק של אהרון ג'לח - זה יקב שאני חייבת לבקר אותו, לא שותים את היינות שלו על רגל אחת, היינות שלו זקוקים לשתיה נינוחה.

יקב גיתו - מלכיאל הדרי, מפליא באדומים שלו,  וגם אותו צריך לשתות ביקב

יקב 3 גפנים - חברי הטובים עינת ויוסי שעושים יינות מופלאים אחד אחד

יקב בן נון - שלא מספרת למי שלא מבין ביין איזה אוצר זה
 יקב שירן - עורך דין שעושה יין, זה טוב? לא, זה מצויין, במיחוד שהיין שלו הוא פרקי חזנות הנאמרים בדבקות רבה

ולשאר הטובים שטעמתי:
זיפנדל משובח של לורי מצפרירים, רוזה א לה פרובנס, של סיטאדל, הסידרה המופלאה של יקב נעמן שעושה לך חשק לשיר את מדרגות לעדן ברברס, יקב רמות נפתלי עם ברברה משובחת ובלנד של ברברה מרלו, למות.
כמובן שלגמתי את כל הסידרה של טורא, חובה
יקב גבעות ממשיך לשמור על רמה גבוהה, כבוד לשיבי
יקב פסגות  - כל יין אגדה
סוסון ים - הפתעת ענק, הקפקא היה מרשים ומדהים, אחים רייט העיפו לי את הסכך, חייבת לבקר שם בדחיפות
ויונייה אליפות של תשבי, בכלל סידרת האסטטט של גולן היא לגמרי לגמרי VFM
יקב אשקר מכפר יסיף היה מעניין מאד, חייבת לבקר גם בו

כבוד מיוחד אתן ליקב טרה נובה גם הוא ממושב כנף: לא היה יין שלא העיף אותי לגבהים חדשים, אחרי ביקור בייקב שבהחלט אעשה זאת בקרוב, אוציא לכם רשמים מדוייקים יותר


אכזבות לא מעטות היו גם הן מנת חלקי וחבל, חלק מהאכזבות נבעו ממחיר מוגזם, כמו היינות של יקב אלכסנדר, גם יקר וגם כבר לא טוב כמו שהיה.
יקב עמק האלה - איבד מעט מכוחו וחבל, היינות היו אבודים, מבחינת טעם.
יקב דרימיה - למרות מחמאות שקראתי עליהם, היין לא עבר לי בגרון, צריבה עמוקה ליוותה אותי לאורך זמן
יקב כישור -  נקסט
יקבי גוש עציון - אכזבה, משהו נשבר בהם, כאילו הגיעו לשיא וירדו, חבל

סליחה אם דילגתי על מישהו - היין קצת הפריע 😆

בלבוי - שנות העשרים חזרו

ברגע שדרכה רגלי בבלבוי, אותו בר קסום במלון ברדיצ'בסקי בתל אביב, ציפיתי שמאיר לנסקי ובאגסי סיגל יבואו לעשן איתי סיגר.
הבא האפלולי והמקסים הזה זרק אותי ואת כל הבאים בשעריו לשנות העשרים העליזות של המאה הקודמת, החל מהמוזיקה, דרך התפאורה וכלה בקוקטיילים המשובחים.
בימי שישי החגיגה הזאת מתחילה מוקדם, בראנץ' קסום שעולה 120 ש"ח לסועד, עם מנות נהדרות וקוקטיילים מהאגדות.

על השולחן נוחתות צלוחיות מלאות כל טוב, סלמון מעושן הום מייד, גבינת שמנת נהדרת, סלט תפוחי אדמה, שלטעמי לא מתאים, סלט טונה מעולה והפתעהההה פטה כבד עטוף בשוקולד לבן, יאמי, הצלוחיות הן במילוי חופשי למעט סוכריות הכבד, בנוסף מגיעים מאפים שווים וחמאה.

הקוקטיילים הם השוס, למשל אנחנו שתינו ערייס קפה, מןאייריש קופי א לה ישראל, היה משובח, גם הבלאדי מרי היה שונה, גינה קטנה עם שרימפסים, בכוס ענקית, אחכ גם הצטרף קוקטייל על בסיס ויסקי עם מאצ'ה ושאר דברים טובים.

מנה ראשונה לקחנו מרק כרישה שמאד הזכיר את הקלם צ'אודר, אחכ הגיעו המנות העיקריות, ואריצייה על אגס בנדיקט עם בטן חזיר, יאמי, מנה של לברק עם אספרגוס וסטייק אנד אגס ביחד עם תפוחי אדמה מדורה.
לקינוח חלקנו טארט פירות שהגיע בשואו של קרח יבש וריחני, בכלל כל הזמן עוברים המלצרים ומפנקים בצ'ייסרים

המנות טעימות ודי גדולות, הצוות נהדר, הכל מתוקתק ונעים להפליא, השירותים נקיים ורעשי יער גשם מלווים אתכם בפנים.

מומלץ ביותר

פרלה וו פרנסס?

אפשר לשתות יין א לה פרנס בישראל וזאת במושב אבני איתן בגולן, אצל החברים הנפלאים מיקב דומיין סרור

החיוך שעלה על פני שראיתי את אילן זעפרני, לשעבר יקב אורטל, אין לתאר, כי האיש הזה שיין נוזל בעורקיו יודע לעשות יין והחיבורים עם השותפים ליקב שהם ממוצא צרפתי גרם לו להגיד את המשפט הבא: ביקב הזה עושים יין ישראלי במבטא צרפתי.

היקב נוסד ב 2013 ויושב באבני איתן  ישוב דתי בדרום רמת הגולן, 30 דונם של כרמים יש ליקב, מסביב ליישוב ובעתיד הקרוב עמוד להיפתח מבנה חדש ומרכז מבקרים סמוך לישוב ועל גדות נחל אל על.

הקו המנחה את יינני היקב, אילן ואיתי להט, צרפת ורק צרפת, בעיקר אזור בורדו, כתוצאה מכך נבחרו חביות עץ אלון צרפתי מאזור אחד ובכך לשמור על אחידות.

החביות מתחלקות לשליש חדש ושני שליש ישן והיין אינו שוהה יותר מ 18 בחביות, ככה שנחסך מאיתנו מיץ נגריות.

כל התנהלות הבציר, שימוש בשמרים, עניין החביות, התססות, הכל פועל כאילו היקב נמצא בצרפת ולא בדרום רמת הגולן.

הזנים המככבים הם קברנה סוביניון, סירה, מרלו, פטיט ורדו, שנין בלאן, ויונייה.

בבציר הבא יתווספו ענבים מאזור מרום גולן וקדמת צבי, בגלל ששם הענבים מקבלים מנות קור גדולות יותר ואזי נקבל צבע בהיר יותר אבל טעם מרוכז יותר.

נכון להיום היקב מייצר 30 אלף בקבוק, הוא משמש גם כיקב שירות ומעוניין להרחיב את הנושא הזה בקרב אותם חובבי יין שרוצים לייצר יין מטרואר מקומי.

אז מה טעמתי וגם נהניתי?

שנין בלאן + ויונייה 2017

לא שילוב קונבנציונלי אבל מרתק  - 60% שנין בלאן שתסס במיכל נירוסטה ו 40% ויונייה שעבר תהליך תסיסה בחבית ואף אחד מהם לא עבר תסיסה מלולקטית.

באף היו שפע ריחות טרופיים עם שילוב של ריח מינרלי ואחרי מספר ערסולים עלה הריח החמאתי, הפה היה דומה מאד לאף בתוספת מליחות ומרירות קלה בסיום.

היין בהחלט פנוי לשתייה עכשווית וגם בעוד שנתיים

רוזה 2017 –

100% גראנש, יין סמוק וצלול

אף מאד עמוס בפירות טרופיים, הפה מלא בפרי אבל חסר מתיקות, יובש מוחלט ביין, בהחלט יין שיכול ללוות ארוחה או סתם על המרפסת\חוף ים\גינה לעת ערב עם צלחת ענבים ןגבינה משובחת,  אם כבר צרפת אז עד הסוף

סירה 2014

100% סירה 18 חודש בחביות, חדשות וישנות, חביות מעמק הלואר, הרעיון הוא שהעץ לא יאפיל על העינב

אף פירותי מאד אבל לא בשלות ולא בוסר, ריח של רעננות נעימה, בפה יש נגיסות תפוח, מעט מאד פלפל בסיומת וזה יין שיכול להחזיק ארוחה שלמה, ממנה ראשונה ועד קינוח, כי הוא נפתח יפה מאד לאחר שעה

קלו ד'סורו 2014

בלנד של קב"ס, מרלו וסירה, 12 חודש חבית, אף מלא ריחות של פירות בשלים וגם הפה עמוס בטעמי תפוח, שוקולד ופלפל שחור שרק עכשיו נגרס

זהב אדום 2014

גם הוא בלנד, קב"ס 80%, סירה ומרלו, 18 חודש חביות, אף ופה שווים, פלפל, קפה, תפוח בשל

הוא בהחלט טוב לשתיה עכשווית, או בעוד שנתיים, או עשר, מה שבא לכם

היקב הוא כשר!

לסיכום: יקב מוצלח, יינות טעימים ועשויים נכון, היין מוכן לשתיה עכשווית או להשכבה ארוכה, רואים שיש מקצועיות ואהבה ליין.

VFM – לא ממש, ציפיתי לשמוע מחירים זולים, חבל כי השוק צריך כאלה דברים טובים