בכפר הרוא"ה בעמק חפר, יש יקב קטן, שאני עוקבת אחריו מספר שנים ואתמול בעקבות קבוצת חובבי יין נהדרים נסענו לבקר את אהוד קווה והיקב שלו
נפגשנו בחדר הקטן שיש בו שש חביות בסך הכל, בכל חבית יש סוד, כן, סוד, למה סוד? כי אהוד מכניס לבקבוקים יין מאזורי יין שונים בארץ ובכך יוצר איזה פסיפס טרוארים מקסים.
אחרי שנים ביקב רקאנטי ולא כיינן, אהוד החליט לעשות גם יין, התחלות קשות, מאכזבות, נסוי וטעיה ואולי תהיה, הביאו את היקב למצבו הנוכחי, בשלות.
אין ביין שמרים, כל תסיסה נעשית על שמרי בר בלבד ולמרות הכל היין יכול להישמר 5 שנים בתנאים טובים.
גם השימוש באזורי יין שונים ואיחודם בתוך הבקבוק אוצר בתוכו רעיון מבריק שבא לידי ביטוי ביין מפתיע, כל דקה שהיין בכוס יש רובד חדש, שילוב מנצח של אדמה, פרי ויד היינן.
תארו לכם שילוב של פטיט סירה ופטיט ורדו, 15 חודש בחביות ישנות, מה תקבלו?
לא תקבלו ריבה או עודף פרי, כן תקבלו חמיצות מאוזנת, פרי על סף בשלות והרבה פלפל, לא שחור, דווקא פלפל מדגסקר, הצבעוני שיש לו רבדי טעם רבים
מרסלאן - עינב שהתחיל לקבל הכרה בארץ, לחלק מהיקבים יוצא ממנו מיץ אדום ויין דלוח, אבל פה יש פיצוץ באף של אדמה ופרי, ממש כמו בתקופה בה האדמה ספוגת שמש והפרי בשל לאכילה
השרדונה שלו ראה עץ הזכיר לכל הסובבים בריח שלו חמאה, לא של תנובה, אלא צהובה, של פעם, היין מחליק יפה בגרון, לא ממהר להתפוגג, בהחלט יין קיץ
המחירים לא גבוהים ולא נמוכים, אבל שווה שיהיה איזה בקבוק בבית או אולי ארגז, כי הוא גם כשר וגם טוב
אהוד קווה, שכויח!
