יום שישי, 28 בדצמבר 2012

נערה ממש אוצר(ת) יין

תכירו את רותי בן ישראל ותכירו מושג חדש בייננות, אוצרת יין. כמו שיש אוצרת אומנות, יש גם מי שעוסק כאוצר יין ומקדם יקבים, מגביה את תרבות היין מעלה מעלה ויוצר נישה חדשה בתחום שחייב דחוף דם חדש רגע לפני שהוא נופח את נשמתו בטרם עת.
רותי למדה להיות סומלייה באיטליה, מדברת איטלקית שוטפת  ואוהבת את איטליה כמו שהיא אוהבת יין, שנים היא עבדה בתחום היחצנות של יקבי כרמל, שם גם הכרתי אותה, אפשר להגיד שהיא עשתה רק טוב ליקב הזה מבחינת השיווק היחצני.
החזון של רותי היום זה לקחת יקבים קטנים שאין להם את הדרייב לרוץ קדימה ולעשות להם שידרוג למחלקת עסקים.
החל מיצירת מועדון לקוחות, עבור דרך מציאת משווקים הולמים וכלה באירועים ביקבים כולל הקמת מרכזי מבקרים.
זו לא עבודה קלה, השוק מוצף ביין וביקבים קטנים, לא לכל אחד יש את היכולת להקים מרכז מבקרים או לספק כמויות יין גדולות, למסעדות או לחנויות, אבל לרותי זה לא איכפת, החזון שלה לקדם את יקבי הבוטיק, הולך וקורם עור וגידים......ויין.
בראשונה רותי התחברה ליקב שושנה, אחלה יקב, אחלה יין ואישה נדירה אחת שעומדת בראש היקב הזה, אירוע הדלקת נרות חנוכה עם יין משובח ביקב עצמו היה בהחלט כייפי והחשיפה ליקב זה בהחלט חשובה.


רותי גרה באזור "טוסקנה" גבעת עדה והסביבה והיקבים הקטנים באזור הזה בהחלט יכולים להנות מהכוחות של רותי.......
אז מתקשרים לרותי?
ruti32@gmail.com  או בפייסבוק ruti ben israel
 GOOD LUCK

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

יינות סוף......?

בני המאיה הבטיחו שהיום יגיע סוף העולם, אז הבטיחו, כמו כל הפוליטקאים...........
אבל ליקב אחד השבוע באמת היה סוף, לא נעים והוא לא יהיה האחרון לצערי, יקב בשן נסגר וחבל, זה לא שהשוק שלנו מוצף ביינות, או מוצף ביינות לא טובים, מחירים יקרים, פלצנות, מיתוג גרוע וחמדנות.
אנחנו כנראה לא בנויים לקבל תרבות יין, עדיין לא וחבל.
אבל נעזוב זה..... אתמול בערב שוב באו אנשים טובים לטעום יינות ביריד סופ השנה שמקיים הספיישל רזרזב, יינות ישראלים לצד תוצרת חוץ ושוב היו יקבים שקצת הגזימו ולרעה מבחינת המחיר.
תשבי הוציא מלבק 09, שנעלם בהגשה לקויה של המטעים
קב"ס 08 תשבי אסטייט, היה לא רע בכלל
צ'ילאג עם פרימו,קב"ס רזרב 08 יין טוב מחיר פחות....24 חודש בחבית, קצת מפריע לי, הקב"ס סולו עם18 חודש חבית היה מפוצץ בעץ ובלתי נגיש לחלוטין, לעומתם VIVO מרלו 07 היה רך מאד ונעים לשתיה מיידית
אמפורה עם רייטון 08 שהוא פחות מוצלח מקודמיו, מרלו ברברה 07 וקברנה מקורה 07, טובים טובים אבל 06 לוקחת אותם בהליכה.
ג'וני שטרן כרגיל הביא שיחוק אדיר עם כל הליין המוצלח שלו
יקב יפו עם קברנה 09 אחד המוצלחים שטעמתי
יינות איטלקיים משובחים של דדוש, הוא עודד שאוהב את פיאמונטה בדיוק כמוני עמדו בכבוד ליד רומנים טובים במחיר מצויין, אוסטרים חביבים לגמרי של יקב הפנר שה TBA המתוק שלו טעים ויקר, אוסטרלים עזים בטעם היו קונטרה לנרו ד'אבולה מסיציליה......
יש יינות טובים מבית ומחוץ, בתמחור הוגן וביחס הוגן לצרכן.

אני מקווה ששנת 2013 תהיה טובה ליין הישראלי ושהייננים יפנימו שכסף זה לא הכל.....





 

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

יקב שושנה, רק משתבח

אתם זוכרים את המשפט האלמותי של יוסף שילוח ז"ל: כוח שושנה, כוח שושנה, זה בדיוק זה, כבר כתבתי הרבה על היקב הקטן עם האישה הגדולה שהקימה אותו, אבל כל פעם מחדש אנני נפעמת מהטעמים שיוצאים מהיינות המשובחים.
הגדילה לעשות רותי בן ישראל, לשעבר מיקבי כרמל והיום אוצרת יין עצמאית וחיברה את היקב לטעמים ואנשים ויצרה תמהיל מעניין בערב מענג.
אני מכורה ליקב והרעל שלי זה הסירה שהיקב הזה מפיק, סליחה שושנה מפיקה במו ידיה, אבל מי שטעם את הרוזה פומה 2010 שלה, מתמכר בקלות רבה ליין מיוחד במינו שעשוי מבלידינג וישב 11 חודש בחבית, וזהו אזל ונגמר.....מחכה לטעום את אחיו יליד 2011.......
החיבור של קברנה 07 עם אנטיפסטי קלוי, סלט של סלק, סלרי ותפוחי עץ ושעועית ירוקה עם רוטב עדין ושומשום היה מוצלח, גם לחם האגוזים והחמאה העיפו את היין הזה לשמים.
אחריו באו הבלנד 06 והסירה 07, שני יינות מופלאים עם טעמי פרי בשל, כמעט צימוקי ששודכו לפרגיות מתקתקות, בשר רך ואורז הפתעות.
ולקינוח...................יין קינוח בסגנון פורט שישב הרבה הרבה זמן בחבית ישנה וליווה בחן שוקולדים וקפקקייס שוקולד עם דובדבני אמרונה וקרס מסקרפונה מעל, להתעלף מהיין ומהקינוח.





שילוב של שתי נשות יין שיודעות את העבודה היטב בערב כזה, מקפיץ את תרבות היין פה בארץ כמה רמות למעלה.....כדאי לעקוב אחרי המיזם של רותי, לא תתאכזבו וגם כדאי שיהיה לכם כוח שושנה במקרר היין.

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

עוספיא, בלי כנאפה ופיתה עם זעתר

תשתחררו ממה שאתם מדמייינם לעצמכם שמישהו אומר לכם סעו לעוספיא לאכול, נכון שיש שם פיתות נהדרות מלאות כל טוב, וכנאפה ובקלאווה, אבל יש שם אוכל טוב אחר, אוכל רחוב וגם גורמה, קונדיטוריות עם כנאפה אבל גם עוגות משגעות וקפה משובח, רחוב אחד ארוך עם הרבה טעמים.
מסעדת צ'פלין -  מול המזרקה, בניצוחו של האשי כיוף, מי שהיה השף המיתולוגי של פונדק הדוב בחיפה, חזר לעשות לביתו ולנו הרבה טוב בבטן, האשי בוגר בתי ספר לבישול בניו יורק, עבד במסעדות שוות  והתוצאה מונחת בצלחת, פירות ים וסטייקים משובחים, מוקפץ ליד עוף בג'ינג'ר (יאמי), פלטת מזטים משובחת לפתיחה ומה צריך הבנאדם? המנות גדולות עשויות באותו הרגע, קחו בחשבון שיקח זמן, הכל טרי ומוקפד, המטבח פתוח ומבהיק ובעיקר טעים, המלצות שלי: לפתיחה לכו על כנפיים מטוגנות, לעיקרית סטייק אנטריקוט עם רוטוב שמנת פטריות, צד הקינוחים חלש שם אבל עם תמשיכו לקרוא תקבלו גם שם של מקום מתוק.....המחירים דרך אגב לא מפוצצים, עד 120 ש"ח לאדם בממוצע ולפעמים נשאר דוגי בג.
אם תעברו את הכביש ממש ממול, ישנה בוטקה אדומה שכתוב שם פאלפל ג'חלש, קציצות ענקיות שנעשות במקום לצד חומוס טרי ישברו רעב מהר.....
קצת לפני צ'פלין מכיוון חיפה, נמצא ספי קפה  - SAFE CAFEE, קפה מסעדה משפחתי שהתפריט שלו בהפתיע אותו לטובה גם בטעם וגם במחיר, גם פה מנות ענק, הקרימפס שדגמתי היום היו גדולים ועסיסייםף טוגנים בפירורי לחם עם רוטב שום לימון נהדר, הג'בטות עם חזה העוף שנלקחו כטייק אאווי היו מפתות, ועשו לי חשק לחזור, מישהו סיפר לי בשקט שהרביולי שם זה חלום.....בקרוב נדגום, יש גם מנות ילדים, קפה משובח, עוגת שוקולד טובה, למי שמתלבט בין מסעדה לאוכל רחוב.
שווארמה אוהבים? בטח.....מול המועצה יש את שווארמת אלברנדה, עגל והודו עם שומן כבש מסתובבים שם על השיפוד ונכנסים לפיתה , לאפה או באגט וזה טעים.....לא לוותר על הטחינה!
בצמוד יש את צ'יקן ברוסט, קנטקי פריידצ'יקן הכי מקומי, טעים טעים, לא יקר, סלטים טובים ויש אפשרות לאכול גם שיפודים משובחים, ארוחה משביעה לארבעה אנשים ב100 שקל......
טוב מה עם מתוק? יש ויש נתחיל עם חמדה שנמצאת מול ספי קפה, הכל שם טעים והכי טעים? החלווה שהם עושים לבד, אני לא מחובבות החלווה אבל מה שטעמתי היה מצויין, מכיוון שמגבלת כשרות אין שם תודה רבה, העוגות על בסיס חמאה ושמנת, והקדאיף שלהם זה פצצת מתיקות, כמובן שיש כנאפה וכאלה.....
מול בנק הפועלים יש את חלוץ הקונדוטריות, שפיק, אני מכירה אותו עוד שהיה בחנות קטנה באמצע הכפר והיה מכין בורקסים משובחים, היום הוא מכין מכל טוב המתוק והמלוח.

המשך יבוא......

יום שני, 3 בדצמבר 2012

חנוכה חנוכה חג יפה כל כך

אחלה חג חנוכה, משמין ומעלה כוסטרול גם יחד, האבקה הלבנה על האף, אף היא מסימני החג הבא עלינו לטובה בעוד מספר ימים, מי ימלל גבורות ישראל וגו'......
שמונה ימים הספיק פח שמן, אצלנו בחג זה הכל שוחה בשמן, אז חייבים לשתות משהו על מנת להרגיש בריאים יותר, גם יין  וגם איזה דיז'סטיף חביב אולי יעזרו למנוע את הצרבות...
מה שותים עם לביבות? לביבות ירקות מטוגנות כמו תפוחי אדמה, קישואים ובטטות שאינן חריפות ישודכו במיידית ליינות רוזה, כן כן, רוזה מצונן קלות, של ג'סקלה, של אבידן, של שושנה, של קסטל, יהיו ליווי הוגן.
לביבות מתפוחי עץ, רושטי, או לביבות גבינה ביחד עם זיפנדל של סוסון ים, סובניון בלאן של ג'סקלה, שנין בלאן של אסף, וינו נובילה איטלקי או סנג'ובזה צעיר של יפתחאל, ידליקו לנו אור בעיניים.
ויש גם סופגניות, אפויות, מטוגנות, עם מילוי כזה וציפוי אחר שברוך השם מוסיפות לנו קלוריות וקילוגרמים למשקל, אותן צריך לשטוף עם יינות אדומים לא מעיקים, אפילו בוז'ולה אם יש, טוריגה נסיונל פורטוגזי, נרו ד'אבולה סיצילאני, קברנה פרנק של שטרן או של ג'סקלה או של כהנוב ולא משנה השנה, אביב 10 של ססלוב, זמר 10 של יקב הגבעה, הר אדר 2010 CSM, מד רד 08 של אמפורה.
לקינוח ולשריפת קלוריות מיותרות כוסית של בחרובקה או של ייגרמאיסטר או פארנה ברנקה, אפילו פורט מיושן מעל 10 שנים יזכיר לנו את יהודה המכבי ואת נצחונותיו.

יאללה מכבי יאללה, חג שמח~

יום שבת, 1 בדצמבר 2012

הקלות הבלתי נסבלת של מחירי היין בארץ

בפרלמנט היין שלי, דיסקסנו בטוב ליבנו ביין (אח"כ אספר מה שתינו) על הקלות הבלתי נסבלת של גביית מחירים מטורפים על ידי יקבים בישראל, על זה שאנשים שלא מבינים ביין עוסקים ביין ועל כך שהיקבים בארץ מזלזלים בלקוח שלהם.....
נתחיל בקטע המחיר: גביית מחיר מעל 120 ש/ח לפעמים נראה לי מופרך וזה המחיר ביקב, היינות בארץ טובים אבל אין הרבה כאלה שאני אשלם מחיר גבוה, צריך להיות יין מאד מיוחד שאני אסכים לשים עליו סכום כסף של 150 ומעלה, לפעמים אני חושבת שזו חוצפה מצד יקבים לדרוש מחירים כאלה ולא על יינות מתיישנים.
בגלל המחירים הללו הרבה מאד אנשים מפסיקים לרכוש יין! כן כן יש ירידה במכירות ומי שיגיד לכם אחרת, לא מספר את האמת.
יש עודף יין בארץ, כי גם היבואנים החליטו להביא יינות טובים במחירים סבירים שחלקם מחצית מיינות ישראלים, למשל יקבי רמת הגולן דרשו 140 שח על T2 יין בסגנון פורטוגלי, כן ממש, אפילו לא ליד, כאשר יש בארץ יצרן אחד (נטופה) שעושה יין דומה לפורטוגלי במחיר שפוי, יש יבוא במחיר מצויין ליינות פורטוגלים מעולים.
אני בעד לקדם יינות ישראלים אבל לא בכל מחיר ובטח לא בכל טעם.
שאני אומרת לא בכל טעם זה אומר שהיין לא מטופל כראוי, החביות לא נקיות, צנרת שלא מטופלת, חדרי חביות מלוכלכים והכל בסופו של דבר  פוגע ביין ובי כלקוח, לצערי הרב שפכתי כמה וכמה בקבוקים לכיור בגלל טעם פטרייתי חזק, ריח שמרים נוראי, יין מחומצן, ישנם יקבים שחדרי החביות שלהם היו לא נקיים ואני הערתי על כך, בפעם הבאה שאבוא, כמובן בלי התרעה ואראה חדר חביות מזוהם היקב הזה גמור בעיני......בדיוק כמו במסעדות.
יש לאחרונה טרנד של כל מיני עסקונה כאלה שמתים לחתוך קופון שמן על חשבוננו, אלו הם מתווכי היין, כן זן חדש של אנשים שלא מבינים ביין בשום צורה ומוכרים יינות במחירים שנראים זולים אך בבדיקה מקיפה הם ממש לא, בנוסף הם לא מוכנים לתת מידע איפה אוחסן היין וכיצד, בפנייה ליקבים מסתבר שאין להם קשר לאותן עסקאות, ראו הוזהרתם מעסקאות זולות של יין ואלכוהול, אלא אם בדקתם עם היקב או היבואן שאכן אותו מתווך  מאושר על ידם למכור את הסחורה, אחרת נפלתם לספסר יין זוג ז' ומטה.
בנוסף לכל הצרות האם ידעתם שיקבים גדולים בארץ הכניסו שותפים שלא מתחום היין על מנת להזרים כספים? לא? חבל, תתחילו לעקוב כי אנחנו עוד "נשתה" יינות פטישים ולא יינות מעולים.

טוב אז מה שתינו:
ג'יימס 10 של סוסון ים, אחד מהשנין בלאן הטובים שיש
רוזה 10 -  ג'סקלה, פריך וטעים
רוזה 10 -  יקב שושנה, אחד האהובים עלי
MASSI אמרונה 2003, שלצערי היה גמור
אניגמה 07 של מרגלית -  היין היה בעל  ריח פטרייתי מובהק, טעם מר לכל האורך, חבל על הכסף
גוגין 02 - יקב כץ יין בסגנון פורט, נעים מאד לפה ולאף הלך יופי עם קינוח השוקולד  ועזר לנטרל את הטעם המר של מרגלית

אל תכניסו מהר יד לכיס, תבדקו היטב היכן וממי אתם קונים יין

יום שישי, 23 בנובמבר 2012

מי רוצה מקום קסום?

סנוב בגרמניה היית? לא בערים הגדולות הידועות ולא ביער השחור, יש המון פינות חמד שלא ידעו יד תייר  ישראלי והם רחוקים מדרך המלך אבל שווים ביקור, בניחוד עם אתם חובבי נסיעות ברכב וזמנכם בידכם.
במסגרת עבודתי יצא להגיע למקום נפלא שנקרא Franconian Forest, או בשמו הגרמני:FRANKWALD, נמצא בבווריה הצפונית על דרך UPPER FRANCONIA, המקום מלא כפרים ועיירות ציוריות,  ערים קטנות עם תעשיות  של ציוד רפואי ועם הסטוריה, ערים כמו:
  • Bamberg
  • Bayreuth
  • Coburg
  • Forchheim
  • Hof
  • Kronach
  • Kulmbach
  • Lichtenfels
  • Wunsiedel
  • המקום הזה היה השטח המפורז בין גרמניה למזרח גרמניה, חלק ניכר מהתושבים מדבר פולנית או בניב מזרח גרמני ובדרכים תוכלו לראות שלטים בהם אתם עוברים משטח גרמני למזרח גרמניה וחוזר חלילה.
    העיירה שאהבתי מאד באזור נקראת BAD STEBEN כן לפי השם אתם יודעים שעיר יש מעיינות טרמו מינרליים, עם ברזים של מים בריאים וטעימים למרבה הפלא, הבריכות הן פנימיות וחיצוניות ומוקפות פארק מקסים, רוב האוכלוסיה שם מאד מבוגרת, אבל בסופי שבוע באות משפחות עם ילדים.
    העיירה היא עיירת שוק שלווה עם כמה פאבים שיש בהם אוכל משובח, כמה חנויות קטנות, שוק איכרים בסוף שבוע, הכי איזי שבעולם, המלון המומלץ הוא RELAXA, שיש בו הכל מכל והוא נעים ונוח וממוקם בדיוק בפארק בכניסה למרחצאות.
    באזור הזה יש 300 מבשלות בירה מכיוון שאת הכשות מגדלים שם, המאכל הכי טעים שם זה דמפלינג של תפוחי אדמה ולידו בשר חזיר צלוי בתוספת כרוב כבוש או כרוב אדום מבושל בחומץ עם רסק תפוחי עץ.
    בכל עיירה שתגיעו יש מסעדות עממיות שמגישות אוכל משובח במחיר מצחיק, 20 יורו לאדם לארוחה שלא תוכלו לזוז אח"כ, הרבה בתי קפה עם מאפים שווים, שווקים שבהם ניתן להצטייד באוכל לדרך ופארקים נהדרים לפקניק, יין שווה אין שם :(

    איך מגיעים: מברלין 4 שעות נסיעה ברכב וכנ""ל ממינכן, או טיסה ללפיציג ורכב לאזור בערך שעת נסיעה, זמן טוב לבקר שם זה סוף אפריל עד סוף יוני ומספטמבר עד סוף אוקטובר.



    Auf Wiedersehen

     

    יום שבת, 3 בנובמבר 2012

    מישהו למעלה פתח שולחן

    שאול אברון, איש אשכולות בתחום היין והאוכל נלקח מאיתנו ועלה מעלה לשבת ליד אלי לנדאו שהחליט לפתוח שולחן וראה שחסר לו מישהו לחלוק איתו את שור הבר של גן עדן.
    לא הכרתי אותו אישית, אבל עקבתי אחריו ואחרי פועלו מיום שפתח את יועזר, ראיתי כמה הנאה וכמה הבנה באוכל ויין יש לאדם הזה.
    לפני 15 שנה בשישי סוער אחד ארזתי חברה ונסענו בטנדר סקודה ישן לבדוק מה קורה שם, בסימטה של יועזר איש הבירה, שם נפתח לנו עולם הין האיטלקי, ברולו וברונלו, שם טעמתי לראשונה קוט דה באף וביף בורגניון, שלא נדבר על ניוקי הכמהין בסילבסטר 2004, שם בארוחה מושחתת אחת ספרתי לאיש אהוב סודות כמוסים וזאת על בקבוק אמרונה 98 ומרק זנב שור, ביועזר גיליתי שאני ויינות צרפתיים לא חברים, אבל אני ואוכל צרפתי מסתדרים מעולה, ביועזר לימדתי מישהו יקר לאכול פטה כבד אווז ולא ידעתי שיצרתי גולם שיתאהב במאכל הזה עד שהפסיקו לפטם בארץ אווזים שם דם אותו יקר לי שתה איתי לראשונה מר דה בורגון ולא נספר מה היה אח"כ.
    אחכ לא הייתי שם כמה שנים בגלל כל מיני סיבות ואחרי שחזרתי הרגשתי שמעולם לא עזבתי, האוכל טעים ומדויק, היינות משובחים, האוירה אותה אוירה ושאול יושב על אותו הכיסא ומפקח על המקום

    זה כבר לא יהיה אותו הדבר.......


    יהי זכרו ברוך!

    יום שישי, 26 באוקטובר 2012

    סתיו בחלוני

    אז יהיו עוד חמסינים ועכשיו גשום וטיפונת קריר, זה הסתיו אמנם לא צבוע בצבעי המייפל של חו"ל אבל סתיו ישראלי על גווניו.
    ולסתיו שכזה במיוחד כמו היום מתבקש אוכל קצת כבד, קצת מנחם, כזה שיעלה חיוך על שפתינו טרם לכתנו לישון, צהרים או לילה, אוכל שמבקש יין מיושן קלות, עשיין לא ממש כבד אבל כזה שילווה את האוכל וימסוך שמן בעצמותינו ויחליק בגרון ולקינוח ניקל איזה כוס של פורט או אפילו ברנדי ונעשה לנו שבת מנוחה.
    סתיו הולך טוב עם אוכל יהודי אשכנזי, דקה לפני החמין והקיגל של החורף, מרק עוף עם עיגולי שומן ושני קרפלך, כבד קצוץ וחזרת, פרוסות של קורנדביף וקורנישון, אולי איזה גולש, יחד עם קברנה רזרב 09 של ססלוב, או פריו 09 של אבידן, גם רזרב 07 של ג'סקלה יעשה לנו טוב, אולי איזה מרלו 09 של יקב יפו או אפילו מד רד 06 של אמפורה, לקומפוט ניקח את FOREVR של אמפורה, או את גדות של ג'וני שטרן וממש לפני השינה כוסית קטנה של VECCIA ROMA לחיזוק.
    בסתיו נלך למעיין הבירה ולסנדר, נבכה על קפה בתיה, נקפוץ לנלו או לגלידה ואם פינק היה קיים אז 777 היה חובה.
    עכשיו גם מתחילה עונת המרקים וגם הדגים כבר טעימים יותר ומה רע במרק לפתיחה ואיזה דג מטוגן באמצע? שילך נפלא עם קברנה פרנק 09 של אלונה או קברנה פרנק 10 של יקב שטרן, או סנגובזה08 של יפתחאל, והכי שווה פטיט ורדו 09 של כהנא ולקינוח נאכל תפוח אפוי עם קצת קינמון ונשטוף אותו במוסקטו של יקב מרקוס או באיזה מדירה חמוד?
    סתם לעבור בשוק לוינסקי או אצל בכר בחיפה ולקחת כמה בורקסים ולא לשמור אותם לשבת בבוקר אלא להכין סלט ירקות ולבשל כמה ביצים ולצרף את הקברנה 09 של רמי בר מאור או וולקנו 09 של הר אודם או איזה  מרלו  של יקב אסף ובסוף נשטוף את כל השומן עם גרפה של יקב אסף או של פולי כזאת שמחוזקת בדבש........
    ונלך לבני הדייג, או לדולפין ואבו זיאד, ולמרגרט תייר בשביל לאכול דגים כמו פעם עם ערק ליד או אולי איזה פסטיס של RICARD, או אוזו של מטקסה
    כבר הסתיו עכשיו ועוד מעט חורף
    http://www.youtube.com/watch?v=1vKC5pISv7k&feature=related
     

    יום שבת, 20 באוקטובר 2012

    once upon a time in Hifa

    כבר שבוע מדגדג לי לכתוב על חיפה וזאת בעקבות הספר של הילה אלפרט, שנודה על האמת אם לא הייתי מקבלת אותו במתנה לא היית קונה אותו, כי תמונות זה יפה וגם מתכונים אבל אם כבר העיר התחתית, לפחות הייתם מקדישים פרק לאותם מקומות שאינם או לאותם מקומות שהם לא אוכל או שתייה, אז קבלו כמה מילים בתור חיפאית:
    ילדה שלא אהבה לאכול, כן זאת אני הייתי בעברי, אוכל לעולם לא היה משהו חשוב וכל סחבתי את האוכל עד גיל מאד מאד מאוחר כמשהו שולי, אבל חומוס תמיד אהבתי ובעיר התחתית יש מוסדות חומוס לא רעים, אבו מארון, אבו שאקר, פארג' ואבו יוסף המיתולוגי שלקובה שלו אין מתחרים.
    לקראת תום השירות שלי מיקמו אותי ביחידה מסוימת של משה"בט בבניין אבן של פעם עם מעלית חורקת כמו בסרטים הערביים של יום שישי, רק היה חסר שאיזו פטמה עם תחת ענק ומטפחת עם מטבעות תרד להביא מלוחיה משוק הטורקים, את האוכל שלי הייתי לוקחת בסבב קבוע - פאלפל פלמר ליד תחנת המוניות שהיו לו כדורים קטנים במיוחד וסלט כרוב אדום טעים, הבורקס של מרקו, אחד מהאחים של בורקס העגלה שבאצבעות דקות וארוכות היה חותך לי את הבורקס גבינה החם ואף פעם לא חייך  ורק השפם הטורקי שלו היה זז....ואצל גבי בפינת הקוקטייל שהיה מכין לי סנדביץ' טעים של בשר עם הרבה מיונז והייתי יושבת עם הסוורים הסלוניקאים ושומעת את הספניולית והייונית והייתי מחכה לסול שתביא את הבויוס ואת הבואיקוס כדי לקחת לבת שלהם מתילדה שהייתה שכנה שלי וממנה למדתי לדבר לאדינו של סלוניקי, גבי היה מכין לי את הסנדביץ'  בלי הקשה של הלחם  והיה קורא לי מפונקת, לפעמים הייתי הולכת לגבי בלילטי בסנדביץ גבי שם היו יושבים כל ה"מומחים" לכדורגל  חיפאי ולוקחת לי סנדביץ' עם סלט ביצים.
    בערבים הייתי לפעמים הולכת לשבת על הבר של לונדון פרייד, שם פרדי שתמיד היה לבוש בחליפות עם עניבה או עם פולאר  לימד אותי לשתות סיננגפור סלינג ובקרדי קולה, ושם היו יושבים זונות ובלשים שבת אחים גם יחד, גם לאנטוני הייתי עוברת לשמוע קצת מוזיקה.
    לפעמים היינו הולכים כמה לחברים למסעדה היהודית של שמוליק ודני לאכול כבד קצוץ וחמין גם בקיץ הלוהט.
    ובשוק הטורקים הלכנו למוסקוביץ לקנות בגדי ים ולשתות מיץ רימונים או תפוזים.
    והיו זיניוק את מיכלין שבחנות שלהם הייתי מותחת את המיתרי מחבט הטניס וליד הייתי אוכלת בשני את הקרמשניט הכי טובה יותר מאשר אצל ספירו או פייר, את התמונות פיתחתי בפוטו המלכים כי ככה קראו פעם לרחוב העצמאות והיה את מזן שהיו לו את הלקרדות הטורקיות הכי טעימות והאיקרא שלו הייתה מדהימה וגם אצלו אפשר היה למצוא מעדנים עם ריח של חו"ל.
    אז זיניוק כבר לא עם מיכלין, וגבי מפינת הקוקטייל כבר לא איתנו וגם מתילדה התגרשה ולא שכנה שלי יותר, ואין יותר לונדון פרייד וגם מרקו כבר מזמן נעלם ויש יותר חנויות ריקות מאשר פתוחות בעיר הכי תחתית שמתחתיה גועש הים שהבריטים כבשו.....אבל למעלה הכל שקט, יותר מידי שקט וגם עצוב.

    יום שישי, 19 באוקטובר 2012

    ארץ הגולן, יקבים מלא העין

    יש לנו גולן מלא ביין, איפה שלא תזרקו אבן תפגעו ביקב, קטן, בינוני, ענק, גם כרמים יש ברוך השם, הרבה דונמים של קברנה ומרלו, שרדונה וסירה, באדמת הבזלת השחורה והפוריה עם מזג אויר אידאלי לכרם וגובה שמגיע עד 1000מטר מעל פני הים.
    היום ביקרתי עם חברים טובים בשני יקבים, האחד קטן שעד עכשיו עשה 6000 בקבוק והשני בינוני עם 80000 בקבוקים לשנה.
    יקב בהט שוכן במפעל השקפקפים או הזיווניות של פעם בקיבוץ עין זיוון, הכי קרוב לגבול הסורי, עמק קוניטרה נותן לו ענבים משובחים ביותר.......
    עופר  היינן הקים את היקב בחצר הבית ועבר לפני שנה למבנה גדול יותר שמכיל בתוכו גם את היקב וגם מרכז מבקרים קטן.
    מכיוון שהיקב כשר לא יכולנו לטעום מהחביות ללא המשגיח, אבל התנחמנו ב קבס 11 היחיד שעוד נשאר ביקב, כי השאר נמכר!!!!
    היין שהה כמעט שנה בחבית והוא עוד יכול לשבת שנתיים לפחות בבקבוק, הוא מאד סגור בתחילה וזקוק לזמן להתאוורר ואז הוא מוציא מלא ריחות וטעמי דובדבנים.
    ביקב יש גם ליקרים שנעשים במקום, הכי שווה זה הליקר דובדבנים.
    ניתן לערוך אירועים במקום.

    http://bahatwinery.co.il/

    משם נסענו למושב אודם, יקב הר אודם הינו יקב משפחתי וכשר עם 80000 בקבוקים לשנה של יינות לבנים ואדומים.
    אין ספק שאדמת הגולן מניבה דברים טובים, בחיזוק של שרדונה מגבעת ישעיהו וקברנה וסירה מכפר יובל, יש למשפחת אלפסי מה להציע בתחום היין, כל יין שטעמנו, החל מהשרדונה דרך סדרת וולקנו וסדרת הרזרב וכלה ביין בסגנון פורט לבן ואדום ושיכר דובדבנים היה מוצלח.
    שלא נדבר על הגבינות המשובחות שמגבן דני ממחלבת הנוקד בגילון.......
    היינות מתיישנים בין חצי שנה - השרדונה ועד שנתיים סדרת רזרב בחבית, תערובת של חביות חדשות וישנות, היינות לא מוצפים בעץ וסדרת הרזרב יכולה לשבת יפה במקרר היין גם עוד שלוש שנים יותר ורק תשתבח עם הזמן.
    המקום בהחלט שווה ביקור ויודעים שם לארח.....

    http://www.harodem.co.il/






     

    יום שבת, 13 באוקטובר 2012

    אחרי החגים....

    זהו זה, נגמרו החגים והחגיגות לפחות עד פסח, היקבים חוזרים לשיגרה, הבציר כמעט והסתיים, יש תסיסות במיכלים, המבקרים הרבים שהציפו את היקבים חזרו הביתה עם בקבוקים עד החג הבא.
    נגמרו הירידים, ההוזלות, שבוע יין, וכו', כולם חזרו הביתה.
    ובעצם למה היקבים בעיקר הקטנים צריכים לחכות לחגים? הרי בעצם עכשיו מתחיל קרב הקיום, גם של הכורם וגם של היינן, מחירי הענבים ירדו ומחירי היין עלו, המים התייקרו, ההובלה, הבוצרים, חביות חדשות, ציוד לחדש, נטיעות חדשות, הכל מאד מייקר את ייצור היין, אך עדיין אין צורך להגזים במחירים, לא בהכרח יין ב 200 שח טוב יותר מזה של 80 שח, יקבים שרוצים ליישן בחביות 36 חודש, שלא יבכו, חלקו נכון את התמהיל ביקב ותראו פתאום שהכל מסתדר, זה מה שקורה שאין מי שינחה ויעזור ליקבים להתייעל, את המדינה זה לא מעניין, משרד החקלאות שיכול לתת יד עסוק בלספור ביצים, כן עבר, לא עבר את מכסת הטלה.
    במדינה שיכולה להיות עם תרבות יין שמבוססת על ההיסטוריה, כל ד'אלים גבר, לא מבחינה פיזית אלא רק לאלה שיש להם באמת הרבה מזומנים בקופה יש להם את הכוח להוריד את מחירי הענבים ולפגוע בכורם, לפגוע באותם יקבים קטנים שישלמו את ההפרש מכיסם.
    להשקיע מיליונים בפרסום במקום להשקיע בתרבות יין זה כמו לייצר יין ממים, זה לא מחזיק.......
    לצערי ולמער רבים וטובים בענף השנה הזאת והשנה הבאה יהיו קריטיות ליקבים הקטנים, לא כולם יחזיקו מעמד, גם הטובים מאד, חבל חבל עד מאד,אנחנו כבר הולכים צעד קדימה וחוזרים לאחור לשנות השמונים בהם השיא היה אמרלד ריזלינג........או יין מתיאוס למתוחכמים.
    אם לא תהיה פה מהפיכה של ממש, בקרוב לא יהיו יותר אחרי החגים......
    אם לא תהיה איזו חקיקה של ממש, אנשים טובים יגיעו לפשיטת רגל......
    אם ניתן יד לחזירות בקרוב לא יהיה לנו יין משובח לשתות..........

    יום שישי, 28 בספטמבר 2012

    זה הקטן גדול יהיה? לא חובה

    בזמן האחרון התרבו יקבי הגראז' בארץ, אותם יקבים שהתחילו את הדרך בקטנה מאד עבור חברים ומשפחה, אנשים שפתאום עשו סוויץ' בחיים והכניסו את חיידק היין הביתה לא הבינו עד שהפכו למוכרים פחות או יותר כמה הם מתמכרים לקדחת הענבים.
    יקבים כאלה שמייצרים עד 3000 בקבוק ולא רוצים לגדול משקיעים את המיטב בתוצרת שלהם, המשפחה כולה עוברת תהליך של יצירה ביחד עם היין וזה בהחלט גורם מלכד.
    בשני יקבים כאלה ביקרתי במהלך החודש האחרון, שני יקבי בית, בהם לכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד חשוב ביותר.

    יקב מרכוס- נמצא בכפר מונש בלב פרדסי השרון, משפחת מרכוס אינה משפחה חקלאית שורשית, אבל היא בהחלט יודעת איך לטפל בענבים שבאים אליהם ליקב.
    אור מרכוס לקח את קורס היין שהוא ואבא שלו עשו ופתח בחצר בית ההורים יקב, שכל המשפחה עוזרת, לכל אחד תפקיד.
    בתי קרור לפרחים הפכו למחסן חביות ומחסן בקבוקים והיין? משובח
    כל מה שנטעם היה טוב, במיוחד המוסקטו לקינוח.
    שווה לקפוץ לשם בשישי לראות מה מתחדש.

    יקב הר אדר - שמשפחה בונה בית חדש שבליבו היקב זה כבר שינוי גדול בארץ, מאיה נתנה לירון מתנת יום הולדת קורס יין ומשם? בית מרהיב במקום מרהיב שבמרתפו יקב קטן וממזרי, הפתעות שעלו מן המרתף הזה גרמו לכמה פיות להתעקל בחיוך.
    הענבים מגיעים מאזור הרי יהודה ברובם וחלקם מאזור עבדת, החביות הן ישנות ולשלושת הילדים יש תפקיד גדול בזמן קליטת הענבים.
    השיראז והקברנה שבאים מאזור שילת מוצלחים, הקברנה מעבדת שונה מכל מה שאנו מכירים, לכן צריך לתת לו את הזמן שלו.
    שווה ביקור!

    מכייון ששני היקבים הללו אין זמינים לקהל הרחב כל השבוע הביקורים חייבים להיות בתיאום מראש, בכל זאת יקב בבית זה לא פשוט.




    עלו והצליחו חברים!

    יום שישי, 21 בספטמבר 2012

    יין למפסקת, גם זה רעיון

    מי שצם או מי שמשתמש בסעודה המפסקת כביטוי לאוכל טוב ולהתחלת יום כיפור בבטן מלאה חייב ובאמת חייב שיין טוב ילווה את הארוחה, כי ביננו מה יותר שווה לישון כמה שעות טובות לאחר היין? ככה הזמן עובר בכיף.
    אז יגידו שזה לא טוב, לא בריא, מצמיא, משכר, עזבו שטויות יין משובח יקל על תסמיני הצום באחריות!
    הכל התחיל ונגמר במה שיונח על השולחן באותה סעודה, אוכל כבד בטוח לא יהיה שם אבל אוכל משביע עם מעט שומן יהיה גם יהיה, מרק עוף עם קרפלך? יופי בקבוק של ויוניה של 3 גפנים ילך איתו יד ביד, גם לבן של ססלוב או שרדונה של עמק האלה.
    דגים יהיו? יהיו בכל צורה שהיא ואז לכבודם נשתה את הרוזה של יקב שושנה או את זה של ג'סקלה או את הרוזה של אבידן אם עוד נשאר...
    ובשר? בטוח שיהיה, אז לכבודו נרים כוס מרלו רזרב של בזלת, שירז של כינרתי או יער ברעם 09 רצוי וראוי
    ולצמחוניים? לכו על יינות מלטפים של יקב שושנה, סירה או בלנד, יפתחאל 07 פטיט סירה, קברנה רזרב ג'סקלה, קברנה פרנק 09, או בלנד פלד או רותם של שטרן יעשה לכם שמח בלב ובפה.

    לפני בית הכנסת חזקו את ליבכם בכוסית פורט משובח או כל יין קינוח אחר ואז תראו כיצד יום כיפור הופך לרך ונעים!

    חתימה טובה וצום קל!

    יום שבת, 15 בספטמבר 2012

    חלק שלישי ומתוק

    ליינות הקינוח קמה עדנה בשנים האחרונות, הרבה יקבים מגדול ועד קטן מוציאים יינות קינוח שווים, מי בסגנון פורט ומי בסגנון האייסויין ודומיו.
    ליינות הקינוח יש שונאים ואוהבים, יש כאלה שבכלל את הפורטים שותים בקיץ עם קוביית קרח ויש את אלו שפורט הולך בחורף עם סיגר ואוכל כבד.
    יש כאלה שמבשלים עם יינות הקינוח שנותנים קונטרה למאכלים כמו כבדים ובשרים מעושנים.
    פורט לבן, רובי או טאוני, מוסקדל, או מוסקטו, טוקאי או וינו סאנטו, סוטרן או בוטריטיס, רק תבחרו
    אני חסידה של פורטים ושם כאלה דמויי פורט, בעיקר כאלה מיושנים וישנים שהטעמים שלהם ברורים והם בעלי רבדים של טעמים שכל לגימה מופיע טעם חזק אחר, מליקוריץ דרך וניל וכלה בשקד מריר עם שוקולד בסיום.
    יינות קינוח לבנים כמו טוקאי וכמו מוסקדל פורטוגזי הם בעלי טעמים שונים לגמרי ממה שאנחנו מכירים, שם החבית מיישרת קו עם העינב ואנחנו מקבלים יינות דבשיים.
    הנה רשימה של האהובים שלי, שחילקתי אותה לתוצרת ארצינו וליבוא, המספור הוא בסדר אקראי לגמרי:

    1. גדות של יקב שטרן
    2. רובי של אבידן
    3. קדיתא של ססלוב, במיוחד 05
    4. יקב שושנה, חבית מיוחדת
    5. יקב אלונה, יין קינוח אדום
    6. מוסקטו של יקב מרכוס
    7. ענבר של הר אודם
    8. אור הגנוז יין קינוח לבן
    9. כל המחוזקים של וילה וילהלמה
    10. יקב ויתקין

    1. כל הליין של QUINTA DO ESTANHO, פורטים מאחוזות בעמק הדורו הפורטוגלי, לבן, טאוני ורובי, מיושנים
    2. מושקדל פורטוגזי
    3. טוקאי אסזו 5 פוטאש, הרמה הגבוהה רצוי מתחילת שנות השמונים
    4. אייס ווין קנדי ורצוי שיהיה מחוזק בברנדי
    5. יינות סוטרן ורק מיושנים מאד ויקרים מאד מאד
    6. מוסקאטו אדום איטלקי רצוי כזה שישב יותר מ15 שנה בחבית


    זכרו שכל יינות הקינוח מכילים אחוזי אלכוהול גבוהים!!!

    שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה , שיהיה לנו הרבה יין לשתות ואוכל טוב להנות ממנו ליד, מקומות נחמדים לבקר בהם ובריאות לבצע את הכל








     

    יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

    זן נדיר לראש השנה

    לשימחתי כי רבה צצו בארץ מספר יקבים שיודעים לקחת את הזנים הפחות מדוברים ולעשות מהם יין זני נטו, כן במקום להשתמש בהם כתוסף לבלנד, הופכים את היין לזני ומסתבר שהוא טעים מאד שיודעים לעשות אותו נכון, בראש הרשימה עומד הקברנה פרנק = האם ידעתם שהוא והסובניון בלאן הם ההורים הגנטיים של הקברנה סובניון? הקברנה פרנק נמצא בבלנדים בורדולזיים יחד עם מרלו וקברנה סובניון ובאזור הלואר הוא משמש כיין זני, יש כאלה שאף מכניסים אותו לרוזה, שזה לא רע בכלל.
    לטעמי היינות הבאים מגדילים את עוצמתו של הזן הזה:
    קברנה פרנק של יקב שטרן
    קברנה פרנק 10, 11 של יקב אלונה
    קברנה פרנק טפרברג 2010
    אמפורה 2006
    נעמן 2007

    עוד זן נדיר אחד זה הפטיט ורדו שגם הוא נטמע תמיד באיזה בלנד וגם בסביבות 15%, מסתבר שהוא בעייתי לגידול, אבל בארץ הצליחו כמה יקבים לעשות ממנו משהו קסום
     הפטיט ורדו של יקב כהנוב -  ענק מ2004 ועד ........
    בן חנה למי שעוד יש ממנו היה 2005 מוצלח אמיתי
    פלטר 2010, מעט שטוח בטעמו אבל יכול לבוא בכבוד לשולחן החג
    וליקב רמות נפתלי יש גם יין שווה קניה והשכבה ארוכה

    המאכלים שילכו יפה עם שני הזנים הללו הם בעיקר ממולאים ועופות, בשר צלי מתקתק יתקבל בברכה , רק לא לשדך להם מאכלים חריפים.....הם לא אוהבים זאת

    לא נזניח את הלבנים, שנין בלאן מזמן לא הופיע אצלנו כיין זני, זאת בגלל שהוא מאד חומצי אבל זאב דוניה הוציא שנין בלאן נהדר וגם אורנה צ'לאג הפליאה בשנין מאוזן

    הלבן הזה ילך נהדר עם הגפילטע פיש של סבתא והכבד קצוץ של הדודה וכולנו נהיה מבסוטים


    חלק שני הסתיים......


     

    יום שישי, 7 בספטמבר 2012

    בראש השנה, נרביץ לגימה הגונה

    הנה באה לה עוד שנה לסיומה ומתחילים מחדש, בכרמים כבר בוצרים וכולם מקווים ש 2012 יהיה בציר משובח, ביקבים משיקים את היינות מ2010 ויש המון יין טוב לשתות.
    בראש השנה זה בא לשתות דווקא יינות כבדים ומיושנים, עם טעמים עמוקים להפליא, כאלה שילכו נהדר עם תבשילי קדירה של בשר או עוף, רווי ניחוח של תבלינים.
    הרשימה ארוכה ארוכה אבל פה תקבלו את הפויזן שלי, את אלו שאני מכורה להם:

    ליקב שושנה יש סירה שמיושן 30 חודש בחבית, 07,08 תבחרו, חוויה של יין, שושי דנקנר חיבקה את היין הזה כמו ילד, לא נתנה לו לפרוח טרם הבשלתו והתוצאה? צמד יינות עמוקים בצבע, בטעם ובריח, קו טעם שמתחיל בפלפל גרוס ומסתיים באנחת רווחה וחיוך של פרי בשל שנשאר על העץ עד שבא ילד אחד וקטף אותו.

    קברנה סובניון 05 ו 07 רזרב של יקב ג'סקלה, אם ריצ'רד ח'ריש לא היה עורך דין הוא בטח היה סופר, כי שני היינות הללו הם סיפור מרתק לחיך ולאף, החביות לא מורגשות ביין בכלל בגלל המעבר בין חביות חדשות לישנות, הריח והטעם שווים ונשארים המון זמן עם הלוגם, כל פרי הגליל נמצא בבקבוקים המשובחים הללו.

    פטיט סירה 08 של אבידן, אחד האחרונים שצינה ז"ל עשתה, כבד כבד היין בעינב, הרי יהודה מורגשים היטב, עצומים ומינרליים, ריחות של עץ קלוי בתחילה מתחלפים בריח תותי בר ומסתימים בריח פלפלי עדין, טעמי העץ די עדינים ומוסיפים אפטר טייסט מריר אך נעים מלווה בטעמו של קפה משובח.

    מרלו ברברה 06 של אמפורה, כל מילה מיותרת, פוחדת לשתות שלא יגמר הטוב הזה, יין שרק מתעצם בכל לגימה ולגימה , חובה בכל בית יהודי טוב

    פטיט ורדו של כהנוב 09, אחד היקבים היחדים שיודעים להכין יין משובח מהעינב הזה, בניגוד לחבריו לרשימה הוא לא מאד כבד אך הוא מאד מרתק, לצערי לא נשאר מהטוב הזה ונשאר רק לקוות  שיבואו אחריו מוצלחים לא פחות.



    סוף חלק א', שבת שלום

    יום שבת, 1 בספטמבר 2012

    אוכל הולך ונעלם

    בצער רב קראתי את הידיעה על קפה בתיה התל אביבי שסוגר את שעריו, איך חולפת תהילת עולם, בירושלים זה פינק, בחיפה זה מרתף בלפור ומרתף הבנקים, איפה עוד נאכל אוכל כבד וסותם עורקים, אוכל נשמה?
    בכל מקום נורמלי מסעדות שכאלה פועלות מאות בשנים ודבקות במסורת, מלצרים מבוגרים לבושים כראוי מגישים בשקט  אוכל שנעשה מהלב, אוכל שהפיל מדינות ונסיכים והעלה את המורל לעם.
    רק בישראל, האוכל הפך שם נרדף לכסף מהיר, מסעדות שמשקיעים בהם מיליונים, אחרי שבוע חומרי הגלם יורדים ליגה ותוך שנה הן נסגרות, מלצרים עם פירסינג שלא יודעים לבטא שמות של מאכלים ויין אבל יודעים להפליץ : דג ים על ענני חמאה ברוטב עגבניות מהשדה של דוד משה? זה אוכל זה?
    בתור עם חובב היסטוריה אנחנו בהחלט לא יודעים לשמר, לאיפה יעלמו הקורקבנים בשומן אווז? הקישקע? הקיגל ומרק העוף עם עיגולי השומן? מי ידע לבטא שמות כמו: זמלברויט, צימס ולוקשיין? איפה ימי הבלינצס של שושנה? הקדאיף של קפה לונדון? הסברינה של קפה שני? זה נעלם בענני חמאה שבמקרה הטוב זו חמאה וברוב המקרים מרגרינה בטעם חמאה
    איך נפלו גיבורים?
    מי יקח על עצמו להרים מסעדה עם אוכל יהודי אשכנזי?
    מי ירצה להשקיע כסף במיזם שכזה?

    לאלוהי הצימס והחמין פתרונים
     

    יום שישי, 31 באוגוסט 2012

    יין רוכשים ולומדים ממי שיודע

    זה הולך להיות בלוג לא קל, לא נעים אבל בלי שמות............
    פתאום צצים כל מיני "מבינים " ביין, שכופים עצמם על היקבים ועל היחצ"נים והכל עבור חמש דקות תהילה וכמה עשרות בקבוקי חינמיים, לרובם, אבל באמת לרובם אין מושג ירוק מהו יין, אז קצת קראו ושיננו ולמדו להפריח לחלל נודות עפיצים והופה הפכו למומחי יין.
    ניתן לספור על שתי ידיים כמה מומחי יין יש בישראל, אני לא בינהם ולא מתיימרת להיות, זה שאני אוהבת יין ולמדתי אצל אנשים טובים זה עדיין לא מציב אותי בשורה הראשונה, אולי בשניה שזה מספיק מכובד.
    הצרה שאותם חברים  גורמים נזק, חוסר המקצועיות, הגרידיות, הרעש שהם מפיצים סביבם לא הולכים יד ביד עם יין, מומחי היין בארץ יודעים לשבח ולקטול בעדינות, לא כל דבר עובר אצלם בשקט, ההשקות זה לא הם, הם יעדיפו לבוא בשקט אל היקבים לטעום בשקט, בקיצור שקט זו המילה המתאימה, גם בהשקות שבהם מומחי היין האמיתיים נמצאים
    הם תמיד יעדיפו להיות קצת מחוץ לתמונה, לא קרובים ליחצ"ן אלא ליינן.
    מסקנה: סננו היטב את מה שאתם קוראים ותשוו חוות דעת, בדקו מי עומד מאחורי הכותב או כמו שאומרים בגששית: הכה את המומחה.

    סוג נוסף של אנשים שצץ פתאום זה מוכרי יין במשטחים: קנה 10 ב 100, קנה 12 ב 120 בערך צומת ספרים וסטימצקי של היין, לא לקנות ולא להתפתות, אם זו לא חנות יין מסודרת..........כל המעכרים הללו מנסים לגזור קופון על הגב שלכם ושל היקב.
    זה נכון להתארגן לקניה קבוצתית או עתידית אבל לקרוא שאיזה קרציה מוכר יין משובח במחיר במגוחך, אני הייתי נזהרת שבעתיים, במיוחד כאלה שהבטיחו ליקבים שיביאו קונים, השיטה מאד ברורה: מפרסמים שיש יין X במחיר Y, על כמות מסויימת, כשאתה מתקשר....אופס בדיוק נגמר אבל יין XY במחיר YYYY יש ויש שזה בדיוק פי שתיים ממה שתכננתם להוציא.





    אז שלא יעבדו עליכם

    יום שישי, 24 באוגוסט 2012

    שתי מסעדות בטעמים שונים

    היה לי העונג לדגום שתי מסעדות שונות, שתי מסעדות שף, שדוגלות בשימוש בכמה שיותר חומרי גלם מקומיים וטריים עם כמה שפחות תפאורה מפוצצת מסביב.
    הראשונה - מונטפיורי 7 שבראשה עומדת אמילי גולדברג הכשרונית, מסעדת שוק, חלל המסעדה גדול ומרווח עם בר נכבד באמצע וירקות בדוכנים בתור תפאורה, שימוש בחומרי גלם טריים, כלי הגשה פשוטים, שימוש בנייר עיתון כחלק מכלי האוכל נותן הרגשה של פשטות מתוחכמת, יש תפריט יומי לפי מצאי השוק ויש תפריט קבוע שמתבסס על חומרים טריים, נדגמו בריק סרטנים משובח, ריזוטו סלק עם סקלופ מדויק להפלא וקרפצ'ו עדין בטעמו, הלחם האחיד עם הזעתר ומספר מטבלים היוו ליווי נאות לארוחה צהרים קלה ומשביעה.
    לאמילי יש יד עדינה בתבלון כך שכל הטעמים של חומרי הגלם מדברים לבד....... מומלץ!!!

    יצאתי מתל אביב לרמת השרון, טרומפלדור 10, המסעדה של דניאל זך X  כרמלה בנחלה ואדר קפלן מור הלוהטת, חלל לא גדול חף מקישוטים, מטבח שקוף וצוות לא קטן, יוצרים הרגשה נעימה, למרות שהמקום בהרצה והיו כמה מעידות, האוכל טעים טעים, גם פה יש דגש על חומרי גלם טריים ומקומיים, שפע של מנות ראשונות יכולות בהחלט לעשות בנאדם שבע, סלט עשבי תיבול, סינטה כבושה, סלט עם תאנים, הכל טעים, המנות העיקריות מחולקות לים יבשה, דגים ליד ניוקי פירות ים (טעים), שניצל עגל ענקקקקק, והשיא קדירת ירקות טריים מוקפצים ומוקרמים קלות הוציאו קולות ציקצוק ממי שטאכל את הקערה.
    בקינוחה עוגת שוקולד ללא גלוטן (שאפו) וקומפוט של סבתא היו ממש  ממש טעימים.

    בקיצ קיצור, לא צריך לקחת משכנתא בשביל שתי המסעדות, החללים הנקיים מעומס פריטים נותנים לאוכל לדבר.



    מוי מומלץ!!!!

    יום שישי, 17 באוגוסט 2012

    אולגה, כן זה שם של מסעדה ובנצרת

    נצרת עושה לכם אסוצציות של שוק תוסס, חומוס, טחינה, שישקבב וגם דיאנה, כנסיות ליד מסגדים וישו אחד, מסתבר שבנצרת מתחבאות כמה פצצות קולניריות שבתל אביב יכולים ללמוד ובחיפה בטוח.
    אתמול הייתי באחת כזאת, אולגה שמה, בלב שכונה שקטה, מרחק קפיצה מהרחוב הראשי, בתוך מבנה מדהים, יושבת לה גברת חסודה וממטבחה השקוף מוציאה מנות, תאווה לחיך ולעיניים והכל בזכות איש היין אנדרי סווידן שהביא אותנו למחוזות היין והבשר, הכי מושלם שאפשר.
    התפריט הורכב ממנות הדגל, כל מנה עם היין שמתאים לה, מוכנים? הנה זה בא:
    לפתיחה קיבלנו שוט של גספצ'ו, קר, פיקנטי
    קרפצ'יו בקר - משוטח כדבעי, עם שמן זית משובח, פרמז'ן אמיתי וללא חומץ בלסמי בגלל היין, לידו שתינו שרדונה 09! של מרקז דה קזה קונצ'ה מצ'ילה, יין עוצמתי עם מינרלים וריחות של פרי הדר, היה בחביות עץ שהורגשו מעט בסוף אבל הביא חוויה אחרת.
    סרצ'יצות בעגבניות - נקנקיות ממתכון בייתי, מבושלות ומונחות בתוך רוטב דליל בכוונה של עגבניות שרופות עם שמן זית, מזל ששותפי לשולחן לא אכלנים גדולים אז גנבתי כמה אקסטרא.....אלוהי, הגוורצטרמינר של FREY SHOLER מסדרת הרזרב נתן קונטרה מעולה במתיקות שלו לחמצמצות של הנקנקיה עם העגבניה, אולהההההה!
    נתח קצבים במחבת - עשוי מדיום רייר קצת שמן זית ופלפל שחור הלך בומבה יחד עם LX CASA SUNTOS LIMA 07 הפורטוגלי, אחד המשובחים שטעמתי, יין שמורכב מרבדים של טעמים, החל מקקאו עבור בפרי בשל וכלה בקפה.
    ניתוחי פילה ברוטב טופי -  אלוהים כיוון את היד של השף למנה הזאת, מושלם ותו לא, יחד עם PRETO MARTINHO 07, חגיגה של טעמים, כאילו אין מחר. יין זה מופיע במהדורה מוגבלת מי שלקא קונה מפסיד, כי גם בעוד 5 שנים הוא יהיה פגז.
    וגולת הכותרת...............נתח בשר קובה אמיתי.................אין דברים כאלה.... יחד עם ברונלו די מונטלצ'ינו , בנפי 94! חגיגה חגיגה חגיגה.
    באמצע הגיח הפירה בשלושה צבעים, יאמי וצלחת אנטפסטי מוצלחת ולחם הבית, שלא נהיה רעבים
    לסיום חגיגות הבשר נח לו מעדנות נתח שאטו בריאן משובח עם פירה נימוח שלווה בפורט! פורט 03 של VINTAGE QUINTA DO ESTANHO, רבותי  שוס אמיתי!

    צלחת קינוחים סיימה את הארוחה הנהדרת הזאת בכל תרועה רמה!!!

    המסעדה גדולה, מעוצבת בקווים נקיים בלי עומס, שף מוכשר, חומרי גלם מעולים, שימשיך ככה!





    http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12440

    יום שישי, 10 באוגוסט 2012

    שלושה יינות לשבת

    שלוש היו אהובותי , שלוש אינן יותר מידי...................יין, יין טוב ויין מעולה
    אז כטוב ליבנו ביין, ישבנו חברי פרלמנט מס'2 וטעמנו כמה וכמה יינות לשבת
    אז מי ניצח?
    במקום השלישי, זמר 2010 של יקב הגבעה, קברנה, מרלו, שיראז, 9 חודשי חבית, יין לשתיה מיידית, קליל ופירותי מאד
    במקום השני, עונות 2009 של יקב הגבעה, שיראז, קברנה פרנק, קברנה סוביניון ופטיט סירה, יין נהדר שאפילו לא מתחיל את השיא שלו ובעוד שנתיים הוא יהיה מדהיםםםםםםם
    http://www.hagiva.org.il/

    בכלל כדאי לבוא לערבי השירה ביקב הגבעה, כי גידי אבא של גיל מהיקב הוא חבר הגבעטרון, יופי של ערב שירה ארץ ישראלית עם יין משובח מהיקב וגבינות מהקיבוץ.

    במקום הראשון: טמטמטמטם - פטיט סירה 2004 של יפתחאל, צביקה שיחקת אותה, אחד היינות המעולים שהיו פה בשנים   האחרונות, יין שעדיין חי ובועט, ריח קשה בתחילה של ברט, אבל אח"כ מאד פלפלי, טעם יוצא דופן של שוקולד, פלפל ופרי בשל, למי שיש אותו זה הזמן לשתות אותו כי הוא כבר בשיאו.
    http://www.yfw.co.il/
    ביקב יפתחאל יש פעיולת לכל המשפחה כל שבת, כדאי לבוא עם הילדים.




    שבת שלום


    יום שישי, 3 באוגוסט 2012

    3 גפנים

    את יוסי ועינת בן ברק מיקב 3 גפנים הכרתי שבאתי לעשות עליהם כתבה, היקב שלהם ממוקם במושב רמות נפתלי בפינה הכי יפה, עם פנורמה לחרמון, החולה ורמת הגולן, עמק קדש וחיזבאללהלנד.
    יוסי הוא איכר אמיתי שמכיר את העינב ואת שיגיונותיו ומשכיל להוציא ממנו יינות משובחים.
    סה"כ 5000 בקבוק לשנה של סירה, קברנה סוביניון ברברה וויונינה ובקרוב יהיה מלבק משובח.....טעמתי
    יוסי אוהב את היקב ואת היינות שלו ואוהב מאד להסביר מכל הלב ועינת מארחת למופת, תענוג.
    רוב החביות ביקב הן ישנות, היינות מרגישים שם מאד בנוח וטעמם לא ספוג בעץ, להיפך העץ רק מוסיף נופך מעולה.
    כל העבודה ביקב ידנית היא, בציר, מיון, בקבוק והדבקת תוויות, כל בקבוק נעשה באהבה ואין מקום לטעויות ולעיגול פינות, יין לא מוצלח עף לפח.....
    הברברה של 3 גפנים מאד מוצלחת, החבית עושה לה חסד, 2011 עדיין בחבית והיא תהיה טובה יותר מזו של 2010, כבר עכשיו היא רכה מאד איטלקית מאד ולטעמי מוצלחת יותר, נחכה בקוצר רוח לבקבוק.
    מי שאוהב יינות מתונים בלי תועפות של עץ יסור נא ליקב וירכוש לעצמו מבחר נאה ועל הדרך יזכה להסבר ואירוח.
    ניתן להשיג אותם גם בספיישל רזרב בחיפה.



    שבת שלום

    יום שבת, 28 ביולי 2012

    יינניות או לא להיות

    בשבוע האחרון היה לי העונג ללגום שלושה יינות שנעשו על ידי נשים, יסלחו חברי הייננים אבל איך שהוא נראה לי שנשים שעושות יין מרגישות אימהות כלפיו, כולל הריון שלפעמים ארוך, דאגה להתפתחות התינוק, סליחה היין בחבית ובבקבוק ואיך יצא הילד, היין, האם יגדל להיות גדול או ישאר בינוני ואולי חס וחלילה לא יתפתח?
    נכון שגם היינן הגבר דואג לא פחות, אבל היחס נראה לי יותר אימהי.
    לא הרבה יינניות עובדות בארץ ועוד פחות בעלות יקב, זה יהיה מאד נחמד באם יהיו יותר נשים בתחום, כי יש הבדל, לטעמי ביין שנעשה בידי אישה ולבין היינן הגברי.

    פרנץ אמרלד - יקב צ'לאג, תערובת נועזת של פרנץ' קולומבר ואמרלד ריזלינג (זוכרים?) מגפנים בנות 60 ממורדות הכרמל, תענוג של יין, קריספי וריחני, בעל ריח תפוחי קל, ודשא קצור ופה מלא ירקרקות טעימה, כשהוא קר כדבעי הוא בהחלט יכול ללוות ארוחות דגים או פלטות גבינות עם פרי לעת שקיעה.

    שירז רזרב 05- יקב אבידן, שם בשמים יושבת צינה ומסתכלת איך לאט לאט מתחסל לי המלאי של האדום הנפלא הזה, 16 חודש בחביות עץ אלון צרפתי, היין היום נמצא בשיא השיאים ועדיין בועט, ריח שוקולד חזק, עם מלא פרי בשל, פה פירותי על סף ריבה, היין יהיה שתי גם בעוד שנה וזהו.....הוא מתחיל לאבד קצת גובה.

    רוזה של יקב שושנה - 2010, תעורבת של ק"ס, מרלו, שירז וקברנה פרנק (בלידינג) מגפני ותיקות שישבו 10 חודשים בחבית הפיקו רוזה עוצמתי ביותר 14.7% אלכוהול, אחד המיוחדים ששתיתי, ריח של פרחי קיץ ודבש, פה מלא פירות יער קרירים שמעיפים את השותה לאיזה יער פיות קסום, לעת ערב לעת שקיעה עם גבינות טובות יעשו חסד ליין הנהדר הזה.



    שלושה יינות, שלוש תעוזות, שלוש אסכולות ושלוש נשים שלא מהססות ולא היססו לעשות את הבלתי יאמן ביין והיין? היין מכיר להן טובה ויוצא נהדר.

    יום שישי, 20 ביולי 2012

    אין כמו יפו בלילות ואיזה טעם יש לפטיט סירה 2005

    בתור חיפאית שסובלת ממחסור חמור בחיי לילה ותרבות בחיפה, השמתי פעמי עם חברות יקרות למתחם שוק הפשפשים ביפו, בימי חמישי בקיץ, חגיגת לילה מטריפה באזור, רוב חנויות המעצבים פתוחות, המעברים מלאים באנשים, בתי הקפה,מסעדות ופאבים מלאים באנשים שגולשים לרחובות, מוזיקה טובה ואוירה של קיץ מקיפה את המקום, מקומות ותיקים כמו יועזר ישתבח שמו, פועה, שאפה בר לצד חדשים כמו סיפו, איטלקיה בפשפשים והפליי מרקט, המו מאנשים, כל אחד וטעמו הוא, כמובן שעדיין יועזר מוביל מבחינה קולינרית אבל לפי דיווחים מהשטח יש עוד כמה פנינות במקום שבטוח ידגמו מתישהו.
    חניה יש, אוכל יש, שתיה יש, שופינג יש, אז רק לקחת את עצמכם והמשפחה ולצאת....

    פגישה של כמה משוגעי יין הניבה שורה ארוכה של בקבוקים ריקים, ישראל, איטליה וצ'ילה על שולחן אחד
    שלפתי מהמקרר הפרטי שלי שני בקבוקי יפתחאל 2005 אחד מהם רזרב, שכבר חיכו להיפתח וחיכו לחברותא שכזו......
    הייתם צריכים להיות זבוב על הקיר בבר יין 107 כדי לראות את הפרצופים של מי ששתה מטוב הזה, שני הבקבוקים לא חיכו הרבה זמן פתוחים, בערך 20 דק' וזהו, פשוט חוויה, שניהם היו בשיאם, כאילו עוד קצת והם היו בצניחה  מטה, יינות עמוסי פרי וטבק באף, פה מלא פירות בשלים, יינות ריבתיים, לעיסים שהשאירו טעם של עוד בפה.....אבל נגמר, אז למי שיש כאלה בארכיון, לשתות עכשיו ולא לשמור, היינות הללו עכשיו בשיא השיאים שלהם.


    שבת נעימה

    יום חמישי, 12 ביולי 2012

    אי, רומניה רומניה

    מה עולה לכם לכם בראש שאתם שומעים את השם רומניה? רומני גנב, מאמליגה, מימוצ, דרקולה, שום, בדיחות על רומנים וכו', ומה עם יין? לא, לא רותם בקבוקי ענק של מונפטלר שמוכרים 10 ב10 אלא יין משובח שיכול לשבת בשקט אצלכם במקרר ולהנעים את זמנכם גם אם אתם לא מתפוצת הקרפטים.
    אמש התכנסה חברה גדולה של אוהבי יין ואוכל במסעדת ממליגה החביבה בחיפה לאכול אוכל רומני ולשתות יין רומני טוב  שמייבאים לארץ.
    הרעיון לקיים ארוחה שכזאת בא מהאיש שבעיני הוא האורים והתומים בנושא היין, אנדרי סוידן שגילה את הפוטנציאל הגלום ביינות הללו.
    לא אכלנו קבב, פטריציאן וסטייק לבן, אבל כן אכלנו סלט חצילים, איקרא וכבד קצוץ, קציצות בשר עם פירה ושום, ממליגה עם כרוב ממולא ופאפאנש שווה לקינוח והכל לווה ביינות לא רעים בכלל לבנים ואדומים מבצירים של 2009 ו 2010
    אלמלא ידעתי שאלו הם יינות רומנים לא הייתי חושבת שמרומניה תצא הבשורה.
    הלבנים היו יבשים ופירותיים כראוי, והלכו יפה עם האיקרא החצילים וגם עם קציצות הבשר, אפילו לביבות תפוחי האדמה של מנת הביניים הלכו יפה עם יין לבן.
    האדומים שרובם שוהים בחביות של 350 ליטר היו מרוכזים מאד, סגורים עדיין אבל לאחר זמן מה הם נתנו פייט יפה לקציצות בשר ולכרוב הממולא, יחד עם הפאפנש לקינוח היין האדום היה כבר ידידותי למשתמש.

    חפשו את המותג NOMAD או FAURAR ותקבלו יינות טובים במחירים טובים, כמובן שניתן להשיג אותם בספיישל ריזרב בחיפה





    מרסי פרומוס

    יום שישי, 6 ביולי 2012

    בואו נברח מהחום

    הקיץ הזה נמאס כבר, חם ולח וצפוף ורועש, אז בואו נברח למקום אחד באוסטריה קטן, ירוק, צונן ושקט, HALL IN TIROL, בדיוק המקום לשבוע של שקט, רק חמישה קמ מפרידים בינו לבין אינסברוק השכנה, עיירה קטנה ומנומנמת, בדיוק מה שצריכים בשביל חופשה של שקט וירוק בעיניים, מפלי מים צוננים וקצת אוכל טוב.
    זו באמת חופשה של ספרים וטיולים רגליים, בשביל הקניות מקסימום נוסעים לאינסברוק שהיא לא כלכך זולה אבל עדיין מקום שווה.
    איך מגיעים? לטוס לוינה ומשם להגיע לאינסברוק לקחת רכב ולהגיע לעיירה הנפלאה הזו, או לטוס למינכן ולנסוע כשעתיים עד להאל, הדרך משגעת עוברים בכל אותם כפרים קטנים כמו זייפלד או גרמיש, עוצרים, שותים קפה טוב עם עוגה, או ארוחת צהרים וזזנו הלאה, לא לשכוח להגיד בסוכנות השכרת רכב שאתם נוסעים לאוסטריה שיתנו לכם פס מיוחד לשמשה של הרכב אחרת זה קנס!!!!
    איפה ישנים?
    בהאל עצמה כ חמישה בתי מלון בדרגת תיירות טובה ארבעה  כוכבים, מחירים לא זולים בערך של 200 יורו ללילה לחדר זוגי, יש בסביבה פנסיונים נחמדים שעולים קצת פחות אבל הם דורשים נסיעה קצרה, בכלל האזור כיף לטיול אז מי שלא רוצה לבזבז כסף על מלון שיקח פנסיון, זה לא רע בכלל.
    אני הייתי במלון פארק, מלון בעיצוב יחודי, עם ארוחת בוקר מעולה ומסעדת גורמה בערב - http://www.parkhotel-hall.at/en/
    למי שאוהב פינוק, זה המלון, אם אתם לא גרים בו ורוצים בשבת לבוא לבראנץ מעולה 22.5 יורו לאדם ואתם בגן עדן.
    לצערי לא אוכל לספר לכם על מסעדות באזור כי כל ערב אכלתי במלון וצהרים אכלתי במסגרת העבודה  בבית החולים המקומי :), אבל יש מקומות נחמדים מאד ממה שראיתי מבעד לשמשת הרכב, אפשר לנסוע לאינסברוק, הכי טוב לשאול במלון, הם יעזרו לכם בשמחה רבה.
    6 ק"מ מהאל נמצא מפעל סברובסקי, למי שאוהב..........
    באזור הזה צולם האפוס הידוע צלילי המוזיקה, אל תחפשו את פון טרמפ, הוא בחופש בקיץ, אבל כן סעו לראות את האפרים הירוקים והטירה הידועה, תהנו מהשקט, מהירוק של הדשא והיערות ומנחלים שיכולים לעורר בנו קנאה.







    תנוחו במקום שמעט מאד תיירים מגיעים אליו, לא תשמעו את סיגלית צועקת על מירו ולא תראו ערסים קטנים שופכים קטשופ על הרצפה, מקום נפלא.

    יין נשי בגולן

     נשים יינניות זה לא דבר חדש בעולם, בארץ  יש עוד הרמת גבה למרות שיש ולא מעט נשים יינניות, כמה מהן בעלות יקב משלהן? לא הרבה, אפשר להזכיר את צי...