יין נטו, באמת הגיע הזמן

מה שמים לנו בתוך היין, רק אלוהי הייננים יודע, אנחנו רק קונים ושותים, אבל תחשבו כמה מחבריכם חוטפים כאב ראש בגלל שתיית יין, זה לא בגלל היין זה בגלל  חומר השימור בי סולפית שגורם להרבה אנשים כאב ראש ובכך הם נאלצים להפסיק לשתות יין, בעיקר אדום, גם לי חיית יין שכמותי יש מידי פעם כאב ראש אכזרי אחרי טעימת יין ושלא נדבר על תיקוני חומצה ותועפות של של חומצה טטארית ביין מה שבאופן אוטומטי שולח אותי לקנות כדורים נגד צרבת. אז תארו לכם שיש מי שקם לטפל בנושא ועוד בישראל!!

 אז מהו יין נטו? מהו המיזם? ומי משתתף בו?

מהו יין נטו?
יין נטו – הוא יין שבו נעשה שימוש מינימלי, מבוקר, מודע ושקוף במספר קטן ככל האפשר של חומרים, תוספים ותהליכים במהלך הייצור, בעצם נותנים לעינב ולטרואר לדבר מבלי לדחוף לנו כל מיני תוספים לפה

מהו המיזם? 

המטרה היא לייצר יין המשמר ומבטא את אופיים ואת טבעם המיוחד של זני הענבים מהם הוא עשוי, את שנת הבציר הייחודית, את הטרואר – אותו צירוף תכונות טופוגרפיות, הרכב הקרקע והאקלים של מקום צמיחתו ושל המסורות התרבותיות של שיטות הגידול והייננות. כל אלו מבטאים יין שהינו "תמצית נוף מולדתו".

תקן היין הישראלי (ת"י 1318) מאפשר שימוש בלמעלה משבעים (!) חומרי תוסף ותהליכים במהלך ייצור היין – ללא צורך לציינם על גבי התווית. חברי "יין נטו" החילו על עצמם תקן מחמיר המצמצם את מגוון החומרים וההתערבות בהליך יצירת היין ותוך שקיפות מלאה לצרכן – על גבי התווית, של התהליכים והחומרים בהם נעשה שימוש, אנחנו באמת לא צריכים לשתות חומרי שיקחו מאיתנו את הרגע בו העינב פוגש את היינן

ומי משתתף במיזם?

.

היקבים השותפים ל"יין נטו" – יקב הנס שטרנבך, יקב סוסון ים, יקב ארגוב, יקב דוכתא, יקב שטרן, יקב נעמן, יקב סמדר, יקב מילס, יקב בר-מאור, יקב לטם, יקב יפתחאל, יקב גרוס.

ואני קוראת לכלל היקבים בישראל, תאמצו את הגישה הזאת, כי בסופו של יום קהל הלקוחות שלכם יגדל, אתם תוכלו לתת דגש לטרואר, אנשים יעריכו אתכם ואת היין וגם זה ייצא לכם זול יחסית

SO SAVE THE DATE 

28.9.2018 יום ו' – חול המועד סוכות. בשעות 11-17

היריד יתקיים ב-יקב נעמן במושב רמות נפתלי

הבו לנו יין

נראה שכל עם ישראל שותה יין בכמויות, כי אחרת אי אפשר להבין את שפע היינות שיש על המדפים, רק בישראל מושקים מאות יינות ונראה שיש לנו גרון עמוק.

כמה מהיינות הללו נחתו אצלי, חלק נהדרים, חלק...נו שויין

יקב טוליפ\מאיה

משהו טוב עובר על היקב הזה, דוד בר אילן היינן לוקח את שני היקבים הללו לים תיכון חדש, נקי, נעים לשתיה, טוב לשתיה עכשיו וכייפים להשכבה

מארה וויט - מרסן ופראנץ קולומבארד, יין שדורש אוכל טעים, כי זה יין מעולה לאירוח בראש השנה, או סתם לשבת מול הים ולשתות יין עם אף פרחוני ופה מלא פירות קיץ, כאשר המישמש שולט - 79 ש"ח! שווה כל שלוק

מארה נוסטרום - 2015, שוב כבוד לייננים וליקב על שילוב זנים נהדר, קריניאן, סירה ודוריף, שנה בחבית, יין שיהיה טוב לשתיה גם בעוד 5 שנים, היין בעל גוף בינוני, אף פירותי אבל לא מוגדר, בפה שולט השוקולד , 135 ש"ח ליין עם עתיד

טוליפ - סירה 2016, היבול הגיע מכפר יובל, ושהו 14 חודש בחבית, יין שעדיין לא מוכן לשתיה! תנו לו לישון בשקט עוד 7 שנים, אבל אם תתעקשו, תנו לנשום שעה ואז הוא יתן לכם שמץ מהפרי שהוא אוצר בתוכו -129 ש"ח ששוים בהחלט

טוליפ קברנה 2017, קברנה, קריניאן וויוניה, לא שתיה, גם אחרי שעה היין היה סגור לחלוטין, חבל, 75 ש"ח

ויונייה רוסאן - של יקב אורטל, יין קיץ לחלוטין, מאד פירותי גם באף וגם בפה , רק חבל שהטעם נעלם מהר מידי, 68 ש"ח לקיץ קליל

יקב נטע - 

מיזם חקלאי שהוציא שני יינות שפויים במחיר - שפוי

נטע לבן - 2017.שרדונה וסוביניון בלאן, ככה פשוט ככה טעים, 70 שח ליין שרצוי לקנות בארגזים

נטע אדום - פחות לטעמי, כי היין מאד מאד בוסר, אולי עוד שעה בחדר היה עוזר לו

מרלו 50% , סירה 20%, פטיט ורדו 15% , פטיט סירה 15%

ראש השנה והירהורי כפירה חלק ב

נתחיל בהרהורי כפירה, כי למה ללכת בתלם? בגלל החום השורר בארצנו הקטנה, ראש השנה מסתמן כלוהט אז נכון שבפוסט הקודם כתבתי על יינות לבנים לארוחת החג והיום אוסיף גם כמה יינות רוזה  ובלאן דה נואר ולקינוח נשתה יין קינוח אבל כזה שישב במקרר וישלח אותנו לישון אחרי האוכל.

מסתבר שגפילטע פיש\חריימה ילכו טוב גם יין רוזה קר אבל בחיאת אל תתנו לו לשבת הרבה במקרר, הקור הורג לו את הטעם, חצי שעה לפני הפתיחה במקרר יעשו לו טוב, יש המון המון סוגי רוזה בשוק, חלקם משתווים למיץ פטל וחלק טעימים ברמות על, אתם תבחרו מה שאתם אוהבים ותנסו לטעום את מה שאני אוהבת והנה הרשימה שלי:

רוזה של טורא, בלנד של מרלו וקברנה פרנק, אזור השומרון, למי שלא איכפת שהענבים והיקב נמצאים בשטחים, אחד הרוזה הטעימים, לא מתוק מידי אבל כן מלא בפירות

רוזה עשוי מ100% גראנש של יקב אלונה, יין פצצתי, גם הוא לא מהמתוקים ויש לו חמיצות נעימה וגם נשמר שנתיים יופי

מארה פינק של יקב מאיה גם טעים וגם כשר, קרניאן ומורבדר, ים תיכוני להפליא, טיפה מתקתק, אבל לא לאורך זמן, בלגימה השניה המתיקות נעלמת אבל משאירה טעמי פרי בפה

רוזה של נטופה. גם הוא כשר, בלנד של סירה ומורבדר, טאץ' צרפתי ליין ישראלי, חובבי הרוזה היבש יאהבו אותו

וזה על קצה המזלג

יינות בלאן דה נאר, אותם יינות מוצלחים שעשויים מענבים אדומים אבל נראים כלבנים, ז'אנר שאולי לא תפס בארץ אבל יש כמה יקבים שעשוים אותם היטב: יקב גלאי, אמפורה  וצ'ילאג הם בעיני נהדרים, מוכנה לנסות ולטעום עוד עוד מיקבים אחרים.

ואחרי שסיימנו לאכול ובא  לנו קינוח, לא נעליב את יינות הקינוח ולא משנה מאיפה הם בעולם, רק נכניס אותם לצי שעה למקרר ואחרי זה נשתה כוסית קטנה שתיקל אותנו למחוזות השינה.

ואם כפירה, אז עד הסוף, נערבב יינות מהארץ ומחו"ל על שולחן החג, כי כל העולם כולו גשר צר מאד ובכלל, היין התחיל אצלנו בארץ גושן וכנען, זה שאנחנו לא נותנים לזה כבוד, בעייה שלנו

ועוד קצת כפירה, הגיע הזמן להכניס לשולחן החג מאכלים אחרים, יותר קלילים, יותר עשויים מתוצרת חקלאית שלנו, כאלה שלא נצטרך לבוא עם מכנסיים עם גומי.

שנה טובה לכולם!

מה נשתה בראש השנה, הירהורי כפירה, חלק א

ראש השנה ממש מעבר לפינה, עוד לא התאוששנו מחום הקיץ המטורף והנה ארוחת חג בדרך וסביר להניח שבערב  ראש השנה הנוכחי, קריר לא יהיה, אז אולי עדיף לשתות קצת יינות לבנים? וגם איזה רוזה פצצתי?

לא אכחיש כי בסערת הבד"ץ, הגרב"ץ והגבנ"צ שמתחוללת במחוזות היין של ארץ הקודש ישראל, ממש לא בא לי לקנות יין כשר, כן בא לי לעודד את אותם יקבי הבוטיק שיש להם כשרות אבל יש להם לב והם יהודים רחמנים בני רחמנים, יש גם כמה גויים שעושים יין משובח אבל זה יהיה בחלק ב' של הירהורי הכפירה.

רוצה לראות יותר נשים בכרמים וביקבים, בתפקידי ייננות, כאלה שישאירו חותמן על תחום היין שאם לא נשמור עליו, נחזור לשתות יין פטישים.

למה הירהורי כפירה? כי ממש לא בא לי לעמוד בשבלונות הנמצאות היום בתחום היין, שאולי מתחיל להראות סימני אזלת יד וחיים, ייננים שעוברים יקבים במהירות האור, לא אצלי במקרר, יינות עם סטיגמה רבנית, לא אצלי, יינות שמיוצרים במס פרודקשיין שישארו בסופר, די כבר להזנות את היין.

כן רוצה לראות יקבים חדשים: יקב נטע, דור שני לחקלאים שמייצר יין נגיש 70-8- ש"ח, הכי כייף, לדעתי הלבן שלהם שהוא בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן, יכול להרים את ארוחת החג בשקט ובלי למכור קרנית.

לתת כבוד לזנים ים תיכוניים כמו שיקב מאיה, האח הקטן של טוליפ עושה ולשים את היין הלבן שלהם שמכיל מרסאן ופראנץ קולומבר, על שולחן החג במחיר 68 ש"ח זה שיחוק אמיתי, יין שיכול לתת יופי של טעמים לגפילטע פיש או לחריימה, כי יש לו אף סופר פירותי, מעט חמיצות בפה שעם הזמן נעלמת ואם תקררו אותו טוב הרווחתם

רוצה לתת כבוד ליקב אבנר, בגבעת זאב! שמתוך 4.5 דונם  שנמצאים בגבעת זאב, כן כן שם, מוציא יינות למותתתתת, גוורצטרמינר, תוסס מעט מתוק ורוזה שמתחיל במתיקות נעימה ומסתיים בכמיהה לעוד.

רוצה לראות את השרדונה של הר אדר על השולחן בעוד כמה בתים, נכון שכל היינות שלהם עשויים היטב, אבל אם יהיה חם מידי בערב ראש השנה השרדונה שלהם יעשה לכם קריר בפה ונעים בבטן

ואם יש פה מישהו שכן מתעקש על כשרות, אז היינות הלבנים של יקב אייל יעזרו לו להבין שלא צריך חותמת מפונפנת, גם יינות הרוזה והלבנים של טורא מעולים, כי באמת אי אפשר על הענבים של השומרון וגוש עציון

הרשימה ארוכה ובטח שכחתי עוד חברים, אבל מבטיחה לבוא ולתת עוד טעימות

ועוד מה הירהורי כפירה לסיום: אין כמו לאכול שינקן ולשתות איזה לבן שווה עם חותמת שקר כלשהוא ולהעלות לדף הפייס.

לשבת בחברת יהודי אתיופיה ולשתות יין ברקן ולאכול אינג'ירה

לשבת על חבית יין עם ייננית כל שהיא לשתות טוב ולאכול איזו גבינה עם נקניק משובח

ובאמא שלכם, תנו לחיות לשתות יין 

יין בצעד תימני

את יקב A-G או יקב אפק בשמו הנוכחי הכרתי רק דרך הפייסבוק ובסומלייה האחרון יצא לי לטעום את יין הדגל שלו ונדלקתי, יין שבאמת יגרום לכם לצאת בצעד תימני ולתופף על הפח הקרוב.

אהרון ואשתו מארחים בביתם חובבי יין לטעימה של מיטב התוצרת של היקב הביתי שלהם והיינות המשובחים קוטפים מדליות לצד אוהדים.

אז בראש העין יש יקב! הוריי

שרדונה 15 - העינבים מגיעים ממצפה רמון, יין נעים לשתיה ולחובבי הז'אנר, האפטר טיסט שלו מריר והיין חומצי במידה הנכונה, יין מאד מאד מינרלי

שרדונה 16 - ענבים מגוש עציון, יין סופר מינרלי, מאד קריספי

אפק טרז'ר - 15 - למרות שנת שמיטה, נעשה פה מעשה מעולה בלנד של ענבים - קברנה, מרלו, שירז ובלנד של טרוארים מהגליל העליון שהתאחדו ליין אחד בבקבוק!

היין מעט שטוח בפה ולמרות האף המלא בפרי, אין הרבה ממנו בטעם, היין חייב יישון ארוך

ולירון 13 - סירה, שירז ופטיט סירה - כמות הפלפל השחור שנשמתי לא הייתה מביישת תרסיס פלפל משטרתי אבל בלי תופעות הלוואי, בפה לא היה לא סימן, אלא מלא דובדבנים, יופי של יין

ולירון 14 - בלנד מופלא של סירה, שיראז, פטיט סירה, מרסלאן, סנג'ויבזה, הודו לה' כי טוב. זהו יין שלא היה מבייש אף יין צרפתי משובח.לקנות ולשכוח.

סיקרט 15 - בורדו במיטבה, קברנה מרלו ופטיט סירה, זהו יין שמחזיק ארוחה שלמה קיץ וחורף, הוא נעים לשתיה לא מלא בעץ בגלל החביות הישנות בהן שהה 12 חודש

ארומה 13ו 14 - פטיט סירה, מרלו וקברנה, אלו יינות עמוסי פרי שהו 24 חודש בחביות חדשות ומשומשות כל הטוב הזה הפך לבלנד נעים לשתיה עכשווית או להשכבה ארוכה, היין עדיין טאני וצריך זמן להיפתח.

ויש פורט!! יין בסגנון פורט שלא מתוק מידי ולא חזק מידי בדיוק כמו שאני אוהבת

אל תהססו להרים טלפון לאהרון ולעבור להצטייד בכמה דברים טובים

הגודל לא קובע

כבר אמרו חכמים שהגודל לא קובע ולראייה, הנפילה האיטית של יקבי הענק בארץ, מאיגרא רמה לבירה עמיקתא וכל עוד אין מי שידאג לענף היין, היקבים הקטנים הם אלו שישארו לשמור על המולדת.

רבות נכתב על יקבי הבוטיק הקטנים, חלקם התפוגגו בערפילי היין וחלקם מצליח לשמור על רמה אחידה ולא לקפוץ מעל החביות.

שניים כאלה דגמתי בשבועיים האחרונים, שני יקבי בית - עד 6000 בקבוק, ששומרים על אחידות כבר מספר שנים, שומרים על רמה גבוהה ובלי פשרות.

יקב סימון

היקב נולד לפני 8 שנים, נמצא בקרית טבעון, זאבי סימון משקיע ביקב את נשמתו ולמרות שזה אינו מקור הפרנסה שלו הוא מתנהג אליו ככזה.

שישה יינות מיצר היקב והם נקראים על שמות צבעים בפלטת הצבעים שנעה מחום לכחולכהה

MAROO 15, 

100% שיראז מכרם בן זימרה, 12 חודש בחבית, יין נעים לשתיה, אף שופע פרי בשל ומתוק אך בפה נעלמת המתיקות.

CARINGNAN 15

יין זני לחלוטין מכרם בוגרת באזור אלונה, אחד היינות הנעימים ששתיתי מזן זה, לא מתוק מידי, מאד מאוזן, אף שמגלה ניחוחות שצפים ועולים עם כל ערסול

PETIT VERDOT 15

יין זני לגמרי, מאזור קדמת צבי, מוכן לשתיה, מאד מאוזן, אולי אפילו מאוזן מידי

CRIMZON 15

בלנד של ענבים וטרואר, מרלו מרמות נפתלי, קברנה מכרם בן זימרה ופטיט ורדו מקדמת צבי, יין כבד, חורפי, דורש בשר ליד, עמוס טעמים, לטעמי כדאי לשמור אותו לעוד חמש שנים

INDIGO 15

בלנד של עינב וטרואר קב"ס, מרלו ושירז, אחד היינות הפירותיים ששתיתי לאחרונה, אף מלא פירות יער, פה של פירות יער עם דגש על חמיצות נעימה

CARMINE 15

בלנד ים תיכוני, טרוארי וענבי, קרינאן ושירז, יין שמח, אף פרחוני ופה מלא בפירות של קיץ

מומלץ לבוא ולבקר בפינת החמד הזאת

תטה, אוכל פשוט טוב

לאמריקאים יש את הדיינר המשפחתי, לנו יש מסעדות בתחנות דלק, בדרך כלל מז'אנר שישקבבסלט, לכן תטה שיושבת גם היא בתחנת דלק היא שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים.

המסעדה נפתחה לפני 11 שנה! על ידי ניר פרומר, שף שעבד שנים בשלל מסעדות בתל אביב והחליט לחזור לשדות ולפרדסים של אזור פרדס חנה.

גם הקונספט של המסעדה שונה: מסעדת עסקיות בין השעות 11:00 - 18:00 וזהו, אבל פתוחה בשבתות וכן, רצוי מאד להזמין מקום.

לפתיחה יש מספר מנות ולפעמים יש ספיישלים, על השולחן מגיע לחם שנאפה במקום עם מספר צלוחיות של דברים טעימים כמו קרם חציל מעלף, מנת הפתיחה שבעיני לוקחת בגדול היא מנת הכבד הקצוץ של סבתא, בכלל האוכל נותן מקום של כבוד לאוכל של סבתא.

מחירי העסקיות נעים מ 56 ועד 75 ואפשר בהחלט לחלוק מנות כי הן ענקיות, בואו נגיד שהשניצל שם הוא בגודל לא הגיוני, אבל טעיםםם.

חומרי הגלם נאספים מיצרנים ומחקלאים באזור, לכן הכל טרי ומוגש לסועד עם חיוך.
יש גם מנות ילדים שלא מזלזלות בלקוח הקטן וזה כבר נקודת זכות גדולה

בימים אלו עובר המקום מתיחת פנים, נכנסו בירות חדשות, לוגו חדש, עיצוב מקום ואולי גם נגיעות בתפריט.

זו לא הפעם הראשונה שלי במקום ודי הופתעתי שבמרחק של כמה חודשים עד שנה, האוכל שומר על טעמו, הצוות על שירות נעים ובכלל זה כמו לחזור הביתה, לסבתא.

כבד הקצוץ היה טעים וכייפי, יחד עם הלחם המצויין ניגבתי את הצלחת עד תום, סבתא הייתה מתגאה בי.
ההמבורגר היה טוב, קציצה עסיסית מאד, היה חסר לי טופינג מעניין, אבל בסך הגדול טעים, גם צ'יפס הבטטה היה מצויין ולא סמרטוט שומני.
עוגת הביסקוויטים הייתה מושלמת לקינוח והאספרסו היה עשוי טוב מאד.

סיכום:
* אוכל טעים, מנות ענקיות
* שירות טוב
* נקי מאד

טעון שיפור:
* יין, חייבים להכניס יין בכוסות למקום, רצוי מיקבים אזוריים
* להוסיף עוד מנות בעסקית של 56 שח

שווה עצירה? בטח ובוודאי, שווה גם לחגוג שם אירועים קטנים כי זה כמו להיות בבית

טרה נובה דה גולן

ליקב טרה נובה התוועדתי בפעם הראשונה בסומלייה האחרון וזאת בגלל שמישהו כתב משהו שהדליק לי את יצר הסקרנות, באתי וטעמתי ונשבתי בקסם של היין ושל האנשים שעושים אותו, הבטחתי להם ביקור בקרוב, הכי בקרוב, שוב באתי ושוב ראיתי את האור...
היקב הוקם בשנת 2006  במושב כנף ברמת הגולן, על ידי ארבעה שותפים, אז בהתחלה הם עשו 500 בקבוקים, ככה לחברים ולבית, היום הם מייצרים 10000 בקבוק וכבר יצרו לעצמם שם.

הענבים באים מתל פארס, 790 מטר מעל פני הים עם אדמת לבה כבדה, עם מנות קור טובות ו850 ק"ג לדונם, וכל עינב משובח, גיל שרון אחד השותפים, הוא הלוחש לגפן שביקב, הוא זה ששומע מה היא צריכה והוא נותן לה, אם זה עוד קצת מים או חילון  מסיבי, הגפן מכירה לו תודה ונותנת את המיטב שבמיטב.

בנוסף ליין יש גם שמן זית מעולה שאילן מוסק משני סוגי זית - 50 דונם זיתים, 35 דונם ארבינקא, שמן ספרדי ישראלי, עדין בטעמו, עם ריח פירותי, הוא אינו צורב את הלוע ומחליק יפה.
זן הקורניקי, הוא עצבני יותר, מריר וצורב כזה שיעשה טוב לבישול ולטיגון.

גם ליקרים מפירות יש ביקב וגם פירות יער בעונה, שילוב מדהים של אנשים וטבע.

מה שותים שם?

בלנדים:

נועם - 2015, קבס, שירז, ויונייה - לכו ותאמינו שלא שמו לכם תפוחים במקום יין, בשומת התפוח וטעם הגראן סמיט מלווים את השותה לאורך זמן, 24 חודש חבית, ישנה עשו לו נעים, לנועם.

בראשית - 2014, שירז, מרלו, קבס, 12 חודש חבית, ישנה, יין קליל ונחמד לשתיה עכשיו ועוד יותר עוד חמש שנים, היין פירותי באף ובפה אבל לא ריבתי. אפטר טייסט , נעים וקצר

חבית 14 - 2015, רק 1000 בקבוק, מרלו שירז קברנה, יין חם ומנחם, יין מתובל  בריחות של פלפל, כמון, הל, ציפורן ובפה מתגלים גם התבלינים עם שוקולד, פצצה !!

עופרה- קרניאן, מרלו שירז, יין עוצמתי בטעם ובריח, פירות יער באף ובפה, אבל שוב, בעדינות, לא טעמי ריבה, אלא טעמים עדינים ביותר

זניים - 500 בקבוק מכל זן

קרינאן - ריח של אדמה, מינרלי מאד, פה עמוס בשוקולד, יין להשכבה ארוכה
שירז - יין חנפן, ביישן, מלטף, כל שלוק מוציא טעמים שונים, פירותי ברמות על
מרלו - ריח של קפה שחור עם הל, טעמי קפה ושוקולד, תנו לו לישון שנתיים
קב"ס - כמו שקבס צריך להיות, ריח וטעם שווים, קפה, ליקוריץ, שוקולד

כל הזניים הם 100% זניים, כולם בחביות ישנות, בערך 12 חודש בחבית

מחיר? מוטו היקב: לא פוגעים בארנק הלקוח", בואו נגיד שתקבלו עודף מ 100 שקל

טרה נובה זה יקב של חברים, מי שמגיע נהיה חבר בשניה, חוויה חושית מענגת, תמשיכו ככה

ומה בסביבה?
שיפוץ יפה של בית הכנסת בדיר עזיז, ביצות נוב עם שלל נרקיסים

סומלייה שלי

פעם בשנה, מתקיימת בארצנו מוכת היובש, תערוכת סומלייה, מקבץ ומפגש של יקבים, יבואני יין, ציוד ליין, ואנשים שמבינים ביין, או כאלה שמתיימרים לעשות זאת.
השנה חל שינוי מבורך, שבוע יין, בנוסף לתערוכה היקבים פתחים את השערים לאוהבי היין, גם התערוכה השנה פתחה את שעריה לקהל הרחב, יוזמה מבורכת.

שמחתי לראות שהיקבים הגדולים, הדירו רגליהם מהתערוכה, באמת מבורך, כי נמאס לצפות בחבורת מלקקי פינכה מתגודדת סביב יינות סוג .....השלם את החסר.

רק טפרברג היה חסר לי, היקב הזה קפץ מדרגה למעלה בקלילות, דילגתי גם על יקבי בינימינה, כי אין להם מה להציע, גם על היבואנים דילגתי בקלילות כי אני בעד יין ישראלי ומעדיפה יבואני יין קטנים.

יוזמה מבורכת של איגוד מספר יקבי בוטיק תחת שם אוצרות יין גילתה לי כמה אוצרות:

יקב סקוריה - מושב כנף,  2 יינות אדומים 2014 מאוזנים להפליא

יקב אחת של ניצן סברובסקי - יין לבן, בלנד משובח, את הבלנד הראשון 2014 טעמתי והוא היה טוב, אבל היה חסר לו כיוונון קל, הבלנד הנוכחי היה מושלם, פירותי, נקי, חלק ומאד נעים לשתיה.

יקב סימון - יינות אדומים מוכנים לשתיה מיידית או להשכבה, היינות מאד חלקים ונדמה לכם שאתם שותים יין של יקב בין כמה עשרות שנים.

יקב אפק של אהרון ג'לח - זה יקב שאני חייבת לבקר אותו, לא שותים את היינות שלו על רגל אחת, היינות שלו זקוקים לשתיה נינוחה.

יקב גיתו - מלכיאל הדרי, מפליא באדומים שלו,  וגם אותו צריך לשתות ביקב

יקב 3 גפנים - חברי הטובים עינת ויוסי שעושים יינות מופלאים אחד אחד

יקב בן נון - שלא מספרת למי שלא מבין ביין איזה אוצר זה
 יקב שירן - עורך דין שעושה יין, זה טוב? לא, זה מצויין, במיחוד שהיין שלו הוא פרקי חזנות הנאמרים בדבקות רבה

ולשאר הטובים שטעמתי:
זיפנדל משובח של לורי מצפרירים, רוזה א לה פרובנס, של סיטאדל, הסידרה המופלאה של יקב נעמן שעושה לך חשק לשיר את מדרגות לעדן ברברס, יקב רמות נפתלי עם ברברה משובחת ובלנד של ברברה מרלו, למות.
כמובן שלגמתי את כל הסידרה של טורא, חובה
יקב גבעות ממשיך לשמור על רמה גבוהה, כבוד לשיבי
יקב פסגות  - כל יין אגדה
סוסון ים - הפתעת ענק, הקפקא היה מרשים ומדהים, אחים רייט העיפו לי את הסכך, חייבת לבקר שם בדחיפות
ויונייה אליפות של תשבי, בכלל סידרת האסטטט של גולן היא לגמרי לגמרי VFM
יקב אשקר מכפר יסיף היה מעניין מאד, חייבת לבקר גם בו

כבוד מיוחד אתן ליקב טרה נובה גם הוא ממושב כנף: לא היה יין שלא העיף אותי לגבהים חדשים, אחרי ביקור בייקב שבהחלט אעשה זאת בקרוב, אוציא לכם רשמים מדוייקים יותר


אכזבות לא מעטות היו גם הן מנת חלקי וחבל, חלק מהאכזבות נבעו ממחיר מוגזם, כמו היינות של יקב אלכסנדר, גם יקר וגם כבר לא טוב כמו שהיה.
יקב עמק האלה - איבד מעט מכוחו וחבל, היינות היו אבודים, מבחינת טעם.
יקב דרימיה - למרות מחמאות שקראתי עליהם, היין לא עבר לי בגרון, צריבה עמוקה ליוותה אותי לאורך זמן
יקב כישור -  נקסט
יקבי גוש עציון - אכזבה, משהו נשבר בהם, כאילו הגיעו לשיא וירדו, חבל

סליחה אם דילגתי על מישהו - היין קצת הפריע 😆

בלבוי - שנות העשרים חזרו

ברגע שדרכה רגלי בבלבוי, אותו בר קסום במלון ברדיצ'בסקי בתל אביב, ציפיתי שמאיר לנסקי ובאגסי סיגל יבואו לעשן איתי סיגר.
הבא האפלולי והמקסים הזה זרק אותי ואת כל הבאים בשעריו לשנות העשרים העליזות של המאה הקודמת, החל מהמוזיקה, דרך התפאורה וכלה בקוקטיילים המשובחים.
בימי שישי החגיגה הזאת מתחילה מוקדם, בראנץ' קסום שעולה 120 ש"ח לסועד, עם מנות נהדרות וקוקטיילים מהאגדות.

על השולחן נוחתות צלוחיות מלאות כל טוב, סלמון מעושן הום מייד, גבינת שמנת נהדרת, סלט תפוחי אדמה, שלטעמי לא מתאים, סלט טונה מעולה והפתעהההה פטה כבד עטוף בשוקולד לבן, יאמי, הצלוחיות הן במילוי חופשי למעט סוכריות הכבד, בנוסף מגיעים מאפים שווים וחמאה.

הקוקטיילים הם השוס, למשל אנחנו שתינו ערייס קפה, מןאייריש קופי א לה ישראל, היה משובח, גם הבלאדי מרי היה שונה, גינה קטנה עם שרימפסים, בכוס ענקית, אחכ גם הצטרף קוקטייל על בסיס ויסקי עם מאצ'ה ושאר דברים טובים.

מנה ראשונה לקחנו מרק כרישה שמאד הזכיר את הקלם צ'אודר, אחכ הגיעו המנות העיקריות, ואריצייה על אגס בנדיקט עם בטן חזיר, יאמי, מנה של לברק עם אספרגוס וסטייק אנד אגס ביחד עם תפוחי אדמה מדורה.
לקינוח חלקנו טארט פירות שהגיע בשואו של קרח יבש וריחני, בכלל כל הזמן עוברים המלצרים ומפנקים בצ'ייסרים

המנות טעימות ודי גדולות, הצוות נהדר, הכל מתוקתק ונעים להפליא, השירותים נקיים ורעשי יער גשם מלווים אתכם בפנים.

מומלץ ביותר

פרלה וו פרנסס?

אפשר לשתות יין א לה פרנס בישראל וזאת במושב אבני איתן בגולן, אצל החברים הנפלאים מיקב דומיין סרור

החיוך שעלה על פני שראיתי את אילן זעפרני, לשעבר יקב אורטל, אין לתאר, כי האיש הזה שיין נוזל בעורקיו יודע לעשות יין והחיבורים עם השותפים ליקב שהם ממוצא צרפתי גרם לו להגיד את המשפט הבא: ביקב הזה עושים יין ישראלי במבטא צרפתי.

היקב נוסד ב 2013 ויושב באבני איתן  ישוב דתי בדרום רמת הגולן, 30 דונם של כרמים יש ליקב, מסביב ליישוב ובעתיד הקרוב עמוד להיפתח מבנה חדש ומרכז מבקרים סמוך לישוב ועל גדות נחל אל על.

הקו המנחה את יינני היקב, אילן ואיתי להט, צרפת ורק צרפת, בעיקר אזור בורדו, כתוצאה מכך נבחרו חביות עץ אלון צרפתי מאזור אחד ובכך לשמור על אחידות.

החביות מתחלקות לשליש חדש ושני שליש ישן והיין אינו שוהה יותר מ 18 בחביות, ככה שנחסך מאיתנו מיץ נגריות.

כל התנהלות הבציר, שימוש בשמרים, עניין החביות, התססות, הכל פועל כאילו היקב נמצא בצרפת ולא בדרום רמת הגולן.

הזנים המככבים הם קברנה סוביניון, סירה, מרלו, פטיט ורדו, שנין בלאן, ויונייה.

בבציר הבא יתווספו ענבים מאזור מרום גולן וקדמת צבי, בגלל ששם הענבים מקבלים מנות קור גדולות יותר ואזי נקבל צבע בהיר יותר אבל טעם מרוכז יותר.

נכון להיום היקב מייצר 30 אלף בקבוק, הוא משמש גם כיקב שירות ומעוניין להרחיב את הנושא הזה בקרב אותם חובבי יין שרוצים לייצר יין מטרואר מקומי.

אז מה טעמתי וגם נהניתי?

שנין בלאן + ויונייה 2017

לא שילוב קונבנציונלי אבל מרתק  - 60% שנין בלאן שתסס במיכל נירוסטה ו 40% ויונייה שעבר תהליך תסיסה בחבית ואף אחד מהם לא עבר תסיסה מלולקטית.

באף היו שפע ריחות טרופיים עם שילוב של ריח מינרלי ואחרי מספר ערסולים עלה הריח החמאתי, הפה היה דומה מאד לאף בתוספת מליחות ומרירות קלה בסיום.

היין בהחלט פנוי לשתייה עכשווית וגם בעוד שנתיים

רוזה 2017 –

100% גראנש, יין סמוק וצלול

אף מאד עמוס בפירות טרופיים, הפה מלא בפרי אבל חסר מתיקות, יובש מוחלט ביין, בהחלט יין שיכול ללוות ארוחה או סתם על המרפסת\חוף ים\גינה לעת ערב עם צלחת ענבים ןגבינה משובחת,  אם כבר צרפת אז עד הסוף

סירה 2014

100% סירה 18 חודש בחביות, חדשות וישנות, חביות מעמק הלואר, הרעיון הוא שהעץ לא יאפיל על העינב

אף פירותי מאד אבל לא בשלות ולא בוסר, ריח של רעננות נעימה, בפה יש נגיסות תפוח, מעט מאד פלפל בסיומת וזה יין שיכול להחזיק ארוחה שלמה, ממנה ראשונה ועד קינוח, כי הוא נפתח יפה מאד לאחר שעה

קלו ד'סורו 2014

בלנד של קב"ס, מרלו וסירה, 12 חודש חבית, אף מלא ריחות של פירות בשלים וגם הפה עמוס בטעמי תפוח, שוקולד ופלפל שחור שרק עכשיו נגרס

זהב אדום 2014

גם הוא בלנד, קב"ס 80%, סירה ומרלו, 18 חודש חביות, אף ופה שווים, פלפל, קפה, תפוח בשל

הוא בהחלט טוב לשתיה עכשווית, או בעוד שנתיים, או עשר, מה שבא לכם

היקב הוא כשר!

לסיכום: יקב מוצלח, יינות טעימים ועשויים נכון, היין מוכן לשתיה עכשווית או להשכבה ארוכה, רואים שיש מקצועיות ואהבה ליין.

VFM – לא ממש, ציפיתי לשמוע מחירים זולים, חבל כי השוק צריך כאלה דברים טובים