יום שבת, 24 במאי 2014

כשהיריד יסתיים.......

שבועות לפנינו ועונת ירידי היין בעיצומה, מדן ועד אילת, ירידים והשקות, אבל מה יקרה דקה אחרי?
מה יקרה לאותם יקבים קטנים אחרי שכולם ילכו הביתה עם בקבוק אחד מקסימום שניים?
לאן תלך ההשקעה הגדולה? ההשקעה הכספית? השקעה פיזית? ולאן ילך הלב?
אם יקבי בינימינה על סף סגירה ויקבי כרמל גם הם במין קהות חושים ויקבי ברקן שנאלמו לפתע, אז מה יגידו הקטנים?
אני בעד חשיפה ובעד ירידים והשקות אבל לצערי זה לא עוזר לענף להתרומם, כאילו מישהו שם באופן תדיר מקל בגלגל של עגלת הענבים.
ואין עם מי לדבר.....בדיוק כמו בתהליך השלום, לכולם יש אגו, כולם רוצים להרוויח ובגדול ואין מוותרים, אבל מי נפגע בסוף? היינן הקטן, הכורם שישאר עם פרי על הבדים והאזרח שבסך הכל רוצה לקנות יין טוב ובמחיר שפוי.
מכיוון שכולם בענף רוצים להשוויץ למי יש גדול יותר ויקר יותר, אז הם מתעלמים מהרוב שאין לו להשקיע 300  שח בבקבוק במסעדה, או אפילו 180 שח זה יקר לו, ואותו רוב יגש לסופר כי שם זה 4 במאה ויקנה יין פחות מושקע ושהשד יודע איפה הוא אוחסן ולרוב זה גם יהיה לו לא טעים ואז הוא יגיד שהיין רע ושבכלל בארץ לא יודעים לעשות יינות ויפנה ליבוא ושגם שם החגיגה בעיצומה והנה עוד מסמר בארון הקבורה של ענף היין בארץ.

ומהיכן תבוא הישועה? שאלה טובה

יום שבת, 17 במאי 2014

כמה יין........

הם באו מכל קצוות הארץ, צעירים ומבוגרים, מהנדסים ואנשי אדמה ולכולם מכנה משותף אחד - היין, כולם למדו אצל ניר שחם מיקב שורק, אבל הטעמים היו שונים, היו יקבים שהיו ממש אבל ממש שווים והיו כאלה שהיה עדיף שיחזרו על דברי המורה, כי הבנת הנקרא לא הייתה ממש הצד החזק שלהם, יריד יקבי הבית של יקב שורק כינס וקיבץ חלק מבוגריו, קטנים וקצת גדולים.
היה טוב לטעום יינות מאזורי גידול שונים בארץ, בלנדים וזניים, לבנים קלילים לעומת אדומים כבדים, זנים ידועים לעומת כאלה שעושים קאמבק, חגיגה  של טעמים.

ומי היו הפיבורטיים שלי? די הרבה, לשימחתי -  הרשימה אינה לפי סדר עדיפות

1. יקב אופיר - בבית, באבן יהודה, גיל אופיר מכין יינות טעימים מענבי קריניאן וקברנה פרנק, מצידי שישכבו עוד שלוש שנים, כי הם יהיו פצצה.

2. מבצר עתלית -  החל מהלבן הנפלא  -  גוורצטרימנר 13 דרך קרניאן וכלה בפטיט סירה, כל היינות של היקב הזה מוצלחים ומאוזנים יפה עם פוטנציאל התישנות לא רק בכלל.

3. יקב ארגוב - אמיר ארגוב עושה יינות שאני מאד אוהבת ולא נדבק לזניים כזניים, הפטיט סירה והפטיט ורדו שלו נהדרים, הקברנה פרנק נותן אמירה אחרת ומחדד את הנושא שהטרואר של בקעת אלונה ואזור עמיקם ואביאל מוצאים ענבים מעולים.

4. יקב הרצברג -  המלבק שלהם מעולה, הבלנד קברנה, מרלו, מלבק מעניין, אם כי חסר לו מעט גוף

5. יקב שאטו שני -  היקב הכי "פלצני" מכיכר המדינה....סתםםםםם, אנשים טובים עם יין מצויין בעיקר בסגנון בורדולזי, הרוזה נחמד אבל טיפה שטוח, הגראפה פצצה והערק תמרים שיחוק, היין שהכי אהבתי הוא אלון, ינבים מארבע אזורי גידול שונים, לא מגלה לכם, לכו לקנות.

6. יקב נחום -  רוזה קליל ומרלו עדין מאד, עם המון פרי, מצויין לשתיה עכשיו

7. יקב דוכתא -  שירז 2012 וקב"ס 2010, מי שלא קונה מפסיד, לקנות ולשכוח לשנתיים, יינות מאד מאד מרוכזים ומאוזניים, כבר מזמן לא פגשתי כאלו.

מהיקבים הבוגרים כמובן שקדמא עם השנין בלאן המדהים וקברנה מרלו המעודן היו פצצה, יקב צפרירים עם עדולם האדיר, יקב יפו שהסירה מרלו שלו 2011, היה מדהים והוא שומר על קו אחיד וטוב כבר שנים. וכמובן יקב עגור עם הרוסה שלטעמי הוא אחד מיינות הרוזה השווים בארץ והקסם 11 שהוא קסם של יין.

אני מאד מקווה שליקבים הקטנים תהיה תקומה וקול אדיר, הגיע הזמן שחלק מהיקבים הגדולים יפנו מקומם או לחילופין יקטינו את הסדרות הנחותות ויתנו מקום ליקבים קטנים וטובים, כי יש כאלה פה.














ry

יין נשי בגולן

 נשים יינניות זה לא דבר חדש בעולם, בארץ  יש עוד הרמת גבה למרות שיש ולא מעט נשים יינניות, כמה מהן בעלות יקב משלהן? לא הרבה, אפשר להזכיר את צי...