יום שישי, 26 באוקטובר 2012

סתיו בחלוני

אז יהיו עוד חמסינים ועכשיו גשום וטיפונת קריר, זה הסתיו אמנם לא צבוע בצבעי המייפל של חו"ל אבל סתיו ישראלי על גווניו.
ולסתיו שכזה במיוחד כמו היום מתבקש אוכל קצת כבד, קצת מנחם, כזה שיעלה חיוך על שפתינו טרם לכתנו לישון, צהרים או לילה, אוכל שמבקש יין מיושן קלות, עשיין לא ממש כבד אבל כזה שילווה את האוכל וימסוך שמן בעצמותינו ויחליק בגרון ולקינוח ניקל איזה כוס של פורט או אפילו ברנדי ונעשה לנו שבת מנוחה.
סתיו הולך טוב עם אוכל יהודי אשכנזי, דקה לפני החמין והקיגל של החורף, מרק עוף עם עיגולי שומן ושני קרפלך, כבד קצוץ וחזרת, פרוסות של קורנדביף וקורנישון, אולי איזה גולש, יחד עם קברנה רזרב 09 של ססלוב, או פריו 09 של אבידן, גם רזרב 07 של ג'סקלה יעשה לנו טוב, אולי איזה מרלו 09 של יקב יפו או אפילו מד רד 06 של אמפורה, לקומפוט ניקח את FOREVR של אמפורה, או את גדות של ג'וני שטרן וממש לפני השינה כוסית קטנה של VECCIA ROMA לחיזוק.
בסתיו נלך למעיין הבירה ולסנדר, נבכה על קפה בתיה, נקפוץ לנלו או לגלידה ואם פינק היה קיים אז 777 היה חובה.
עכשיו גם מתחילה עונת המרקים וגם הדגים כבר טעימים יותר ומה רע במרק לפתיחה ואיזה דג מטוגן באמצע? שילך נפלא עם קברנה פרנק 09 של אלונה או קברנה פרנק 10 של יקב שטרן, או סנגובזה08 של יפתחאל, והכי שווה פטיט ורדו 09 של כהנא ולקינוח נאכל תפוח אפוי עם קצת קינמון ונשטוף אותו במוסקטו של יקב מרקוס או באיזה מדירה חמוד?
סתם לעבור בשוק לוינסקי או אצל בכר בחיפה ולקחת כמה בורקסים ולא לשמור אותם לשבת בבוקר אלא להכין סלט ירקות ולבשל כמה ביצים ולצרף את הקברנה 09 של רמי בר מאור או וולקנו 09 של הר אודם או איזה  מרלו  של יקב אסף ובסוף נשטוף את כל השומן עם גרפה של יקב אסף או של פולי כזאת שמחוזקת בדבש........
ונלך לבני הדייג, או לדולפין ואבו זיאד, ולמרגרט תייר בשביל לאכול דגים כמו פעם עם ערק ליד או אולי איזה פסטיס של RICARD, או אוזו של מטקסה
כבר הסתיו עכשיו ועוד מעט חורף
http://www.youtube.com/watch?v=1vKC5pISv7k&feature=related
 

יום שבת, 20 באוקטובר 2012

once upon a time in Hifa

כבר שבוע מדגדג לי לכתוב על חיפה וזאת בעקבות הספר של הילה אלפרט, שנודה על האמת אם לא הייתי מקבלת אותו במתנה לא היית קונה אותו, כי תמונות זה יפה וגם מתכונים אבל אם כבר העיר התחתית, לפחות הייתם מקדישים פרק לאותם מקומות שאינם או לאותם מקומות שהם לא אוכל או שתייה, אז קבלו כמה מילים בתור חיפאית:
ילדה שלא אהבה לאכול, כן זאת אני הייתי בעברי, אוכל לעולם לא היה משהו חשוב וכל סחבתי את האוכל עד גיל מאד מאד מאוחר כמשהו שולי, אבל חומוס תמיד אהבתי ובעיר התחתית יש מוסדות חומוס לא רעים, אבו מארון, אבו שאקר, פארג' ואבו יוסף המיתולוגי שלקובה שלו אין מתחרים.
לקראת תום השירות שלי מיקמו אותי ביחידה מסוימת של משה"בט בבניין אבן של פעם עם מעלית חורקת כמו בסרטים הערביים של יום שישי, רק היה חסר שאיזו פטמה עם תחת ענק ומטפחת עם מטבעות תרד להביא מלוחיה משוק הטורקים, את האוכל שלי הייתי לוקחת בסבב קבוע - פאלפל פלמר ליד תחנת המוניות שהיו לו כדורים קטנים במיוחד וסלט כרוב אדום טעים, הבורקס של מרקו, אחד מהאחים של בורקס העגלה שבאצבעות דקות וארוכות היה חותך לי את הבורקס גבינה החם ואף פעם לא חייך  ורק השפם הטורקי שלו היה זז....ואצל גבי בפינת הקוקטייל שהיה מכין לי סנדביץ' טעים של בשר עם הרבה מיונז והייתי יושבת עם הסוורים הסלוניקאים ושומעת את הספניולית והייונית והייתי מחכה לסול שתביא את הבויוס ואת הבואיקוס כדי לקחת לבת שלהם מתילדה שהייתה שכנה שלי וממנה למדתי לדבר לאדינו של סלוניקי, גבי היה מכין לי את הסנדביץ'  בלי הקשה של הלחם  והיה קורא לי מפונקת, לפעמים הייתי הולכת לגבי בלילטי בסנדביץ גבי שם היו יושבים כל ה"מומחים" לכדורגל  חיפאי ולוקחת לי סנדביץ' עם סלט ביצים.
בערבים הייתי לפעמים הולכת לשבת על הבר של לונדון פרייד, שם פרדי שתמיד היה לבוש בחליפות עם עניבה או עם פולאר  לימד אותי לשתות סיננגפור סלינג ובקרדי קולה, ושם היו יושבים זונות ובלשים שבת אחים גם יחד, גם לאנטוני הייתי עוברת לשמוע קצת מוזיקה.
לפעמים היינו הולכים כמה לחברים למסעדה היהודית של שמוליק ודני לאכול כבד קצוץ וחמין גם בקיץ הלוהט.
ובשוק הטורקים הלכנו למוסקוביץ לקנות בגדי ים ולשתות מיץ רימונים או תפוזים.
והיו זיניוק את מיכלין שבחנות שלהם הייתי מותחת את המיתרי מחבט הטניס וליד הייתי אוכלת בשני את הקרמשניט הכי טובה יותר מאשר אצל ספירו או פייר, את התמונות פיתחתי בפוטו המלכים כי ככה קראו פעם לרחוב העצמאות והיה את מזן שהיו לו את הלקרדות הטורקיות הכי טעימות והאיקרא שלו הייתה מדהימה וגם אצלו אפשר היה למצוא מעדנים עם ריח של חו"ל.
אז זיניוק כבר לא עם מיכלין, וגבי מפינת הקוקטייל כבר לא איתנו וגם מתילדה התגרשה ולא שכנה שלי יותר, ואין יותר לונדון פרייד וגם מרקו כבר מזמן נעלם ויש יותר חנויות ריקות מאשר פתוחות בעיר הכי תחתית שמתחתיה גועש הים שהבריטים כבשו.....אבל למעלה הכל שקט, יותר מידי שקט וגם עצוב.

יום שישי, 19 באוקטובר 2012

ארץ הגולן, יקבים מלא העין

יש לנו גולן מלא ביין, איפה שלא תזרקו אבן תפגעו ביקב, קטן, בינוני, ענק, גם כרמים יש ברוך השם, הרבה דונמים של קברנה ומרלו, שרדונה וסירה, באדמת הבזלת השחורה והפוריה עם מזג אויר אידאלי לכרם וגובה שמגיע עד 1000מטר מעל פני הים.
היום ביקרתי עם חברים טובים בשני יקבים, האחד קטן שעד עכשיו עשה 6000 בקבוק והשני בינוני עם 80000 בקבוקים לשנה.
יקב בהט שוכן במפעל השקפקפים או הזיווניות של פעם בקיבוץ עין זיוון, הכי קרוב לגבול הסורי, עמק קוניטרה נותן לו ענבים משובחים ביותר.......
עופר  היינן הקים את היקב בחצר הבית ועבר לפני שנה למבנה גדול יותר שמכיל בתוכו גם את היקב וגם מרכז מבקרים קטן.
מכיוון שהיקב כשר לא יכולנו לטעום מהחביות ללא המשגיח, אבל התנחמנו ב קבס 11 היחיד שעוד נשאר ביקב, כי השאר נמכר!!!!
היין שהה כמעט שנה בחבית והוא עוד יכול לשבת שנתיים לפחות בבקבוק, הוא מאד סגור בתחילה וזקוק לזמן להתאוורר ואז הוא מוציא מלא ריחות וטעמי דובדבנים.
ביקב יש גם ליקרים שנעשים במקום, הכי שווה זה הליקר דובדבנים.
ניתן לערוך אירועים במקום.

http://bahatwinery.co.il/

משם נסענו למושב אודם, יקב הר אודם הינו יקב משפחתי וכשר עם 80000 בקבוקים לשנה של יינות לבנים ואדומים.
אין ספק שאדמת הגולן מניבה דברים טובים, בחיזוק של שרדונה מגבעת ישעיהו וקברנה וסירה מכפר יובל, יש למשפחת אלפסי מה להציע בתחום היין, כל יין שטעמנו, החל מהשרדונה דרך סדרת וולקנו וסדרת הרזרב וכלה ביין בסגנון פורט לבן ואדום ושיכר דובדבנים היה מוצלח.
שלא נדבר על הגבינות המשובחות שמגבן דני ממחלבת הנוקד בגילון.......
היינות מתיישנים בין חצי שנה - השרדונה ועד שנתיים סדרת רזרב בחבית, תערובת של חביות חדשות וישנות, היינות לא מוצפים בעץ וסדרת הרזרב יכולה לשבת יפה במקרר היין גם עוד שלוש שנים יותר ורק תשתבח עם הזמן.
המקום בהחלט שווה ביקור ויודעים שם לארח.....

http://www.harodem.co.il/






 

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

אחרי החגים....

זהו זה, נגמרו החגים והחגיגות לפחות עד פסח, היקבים חוזרים לשיגרה, הבציר כמעט והסתיים, יש תסיסות במיכלים, המבקרים הרבים שהציפו את היקבים חזרו הביתה עם בקבוקים עד החג הבא.
נגמרו הירידים, ההוזלות, שבוע יין, וכו', כולם חזרו הביתה.
ובעצם למה היקבים בעיקר הקטנים צריכים לחכות לחגים? הרי בעצם עכשיו מתחיל קרב הקיום, גם של הכורם וגם של היינן, מחירי הענבים ירדו ומחירי היין עלו, המים התייקרו, ההובלה, הבוצרים, חביות חדשות, ציוד לחדש, נטיעות חדשות, הכל מאד מייקר את ייצור היין, אך עדיין אין צורך להגזים במחירים, לא בהכרח יין ב 200 שח טוב יותר מזה של 80 שח, יקבים שרוצים ליישן בחביות 36 חודש, שלא יבכו, חלקו נכון את התמהיל ביקב ותראו פתאום שהכל מסתדר, זה מה שקורה שאין מי שינחה ויעזור ליקבים להתייעל, את המדינה זה לא מעניין, משרד החקלאות שיכול לתת יד עסוק בלספור ביצים, כן עבר, לא עבר את מכסת הטלה.
במדינה שיכולה להיות עם תרבות יין שמבוססת על ההיסטוריה, כל ד'אלים גבר, לא מבחינה פיזית אלא רק לאלה שיש להם באמת הרבה מזומנים בקופה יש להם את הכוח להוריד את מחירי הענבים ולפגוע בכורם, לפגוע באותם יקבים קטנים שישלמו את ההפרש מכיסם.
להשקיע מיליונים בפרסום במקום להשקיע בתרבות יין זה כמו לייצר יין ממים, זה לא מחזיק.......
לצערי ולמער רבים וטובים בענף השנה הזאת והשנה הבאה יהיו קריטיות ליקבים הקטנים, לא כולם יחזיקו מעמד, גם הטובים מאד, חבל חבל עד מאד,אנחנו כבר הולכים צעד קדימה וחוזרים לאחור לשנות השמונים בהם השיא היה אמרלד ריזלינג........או יין מתיאוס למתוחכמים.
אם לא תהיה פה מהפיכה של ממש, בקרוב לא יהיו יותר אחרי החגים......
אם לא תהיה איזו חקיקה של ממש, אנשים טובים יגיעו לפשיטת רגל......
אם ניתן יד לחזירות בקרוב לא יהיה לנו יין משובח לשתות..........

יין נשי בגולן

 נשים יינניות זה לא דבר חדש בעולם, בארץ  יש עוד הרמת גבה למרות שיש ולא מעט נשים יינניות, כמה מהן בעלות יקב משלהן? לא הרבה, אפשר להזכיר את צי...