יום שבת, 1 בספטמבר 2012

אוכל הולך ונעלם

בצער רב קראתי את הידיעה על קפה בתיה התל אביבי שסוגר את שעריו, איך חולפת תהילת עולם, בירושלים זה פינק, בחיפה זה מרתף בלפור ומרתף הבנקים, איפה עוד נאכל אוכל כבד וסותם עורקים, אוכל נשמה?
בכל מקום נורמלי מסעדות שכאלה פועלות מאות בשנים ודבקות במסורת, מלצרים מבוגרים לבושים כראוי מגישים בשקט  אוכל שנעשה מהלב, אוכל שהפיל מדינות ונסיכים והעלה את המורל לעם.
רק בישראל, האוכל הפך שם נרדף לכסף מהיר, מסעדות שמשקיעים בהם מיליונים, אחרי שבוע חומרי הגלם יורדים ליגה ותוך שנה הן נסגרות, מלצרים עם פירסינג שלא יודעים לבטא שמות של מאכלים ויין אבל יודעים להפליץ : דג ים על ענני חמאה ברוטב עגבניות מהשדה של דוד משה? זה אוכל זה?
בתור עם חובב היסטוריה אנחנו בהחלט לא יודעים לשמר, לאיפה יעלמו הקורקבנים בשומן אווז? הקישקע? הקיגל ומרק העוף עם עיגולי השומן? מי ידע לבטא שמות כמו: זמלברויט, צימס ולוקשיין? איפה ימי הבלינצס של שושנה? הקדאיף של קפה לונדון? הסברינה של קפה שני? זה נעלם בענני חמאה שבמקרה הטוב זו חמאה וברוב המקרים מרגרינה בטעם חמאה
איך נפלו גיבורים?
מי יקח על עצמו להרים מסעדה עם אוכל יהודי אשכנזי?
מי ירצה להשקיע כסף במיזם שכזה?

לאלוהי הצימס והחמין פתרונים
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

יין נשי בגולן

 נשים יינניות זה לא דבר חדש בעולם, בארץ  יש עוד הרמת גבה למרות שיש ולא מעט נשים יינניות, כמה מהן בעלות יקב משלהן? לא הרבה, אפשר להזכיר את צי...