הקלות הבלתי נסבלת - לעשות יין לא מושלם

יין כמו חומוס, או שעושים באהב או שלא עושים בכלל, לעשות יין שהוא לא מושלם זה כמו לאכול חומוס רע, זה עושה לא טוב בבטן, בפה וגם בכיס.
לצערי הרבה יקבים היום גדולים כקטנים ממהרים לעשות ולהוציא יינות שהם פשוט לא זה.
לא אנקוב בשמות, אבל מי שעושה יין רק בשביל להרוויח או משקיע סכומי עתק בפרסום במקום ביין, סופו שלא יצלח.
יין טוב זה זה פרצופו של היינן והיקב, נכון שקורה שיין לא יוצא מוצלח בגלל סיבות כאלה ואחרות אבל להוציא באופו שיטתי יינות כאלה ולגבות גם כסף רב זה רע לתעשיה.
חובתו של יינן טוב ושל יקב שיודע לבקר את עצמו, לא להוציא יינות לא מוצלחים וגם אם זה כרוך בהפסד, זו לא בושה, הבושה הגדולה היא לבקש כסף על מהשהו רע להפליא.
ניסוי ותהיה זה שם המשחק, יצא טוב מה טוב, יצא רע ילך למקומות אחרים, יקב שמכבד את עצמו חייב להכיר בעובדה שלא תמיד הכל יוצא מושלם ולא משנה איזה גודל אתה בסופו של יום שהקהל יצביע ברגליים, אתה תשלם.
זו קריאה לכל העוסקים ביין, אל תעבדו עלינו, התפתחה פה תרבות יין, אנשים מבינים ביין, אנישם קונים יין ולא רוצים שיעבדו עליהם, מותר להכריז שבציר מסוים לא צלח, או שסוג מסויים לא יצא כמצופה, פה גדולתו של היקב ושל היינן, אל תעשו תיקוני חביות, אל תעשו בלנדים משני סוגים שהתפקששו, תעשו יין טוב, כזה שיהיה על מה לדבר עליו, כזה שאנשים ילכו לקנות אותו ולא בגלל הפרסומות בפוסטרים בגודל של עזריאלי.
יין טוב עובר מפה לאוזן ומפה לפה, יין רע עושה שם רע שקשה אח"כ לתקנו.


בקיצור תעשו יין ולא מיץ גרביים!