יום שלישי, 2 ביוני 2015

לשבור את הזכוכית

אני בברלין, בפעם המי יודע כמה, כמה כבר אפשר לעשות קניות? צריך קצת קולטורה,לא? אז אצלי הפעם הדגש הוא על אוכל ואם אוכל לא נלך לאכול אצל גל בן משה במסעדת GLASS? נלך גם נלך, עשיתי עבודת הכנה הזמנתי מקום שמתי לי פודרה ולקחתי מונית.
בלב רחוב מגורים שקט, קרוב למרכז היוקרתי הקו דאם, מתחבאת מסעדה שווה שאלוהים נישק את הידיים של השף שלה, מבלי כל ההו הא של מחנה יהודה בלונדון ותודה לאל על כך.

המסעדה הינה חלל עם תקרה גבוהה מעוצבת בשחור ולבן כאשר מנורה שקופה יורדת מהתיקרה וכמעט מגיעה לרצפה, צמד מלצריות מקצועיות מקבל את פניך בחיוך ומושיב אותך לחוות את חוויות האוכל.

אכלתי בהרבה מקומות בעולם, גם במסעדות יוקרה, אבל שום דבר לא הכין אותי למצעד הטעמים ולמראות הכה אסתטיים שרצו על השולחן.
למרות שלמסעדה תפריט יין שווה, גם יינות ישראלים מובחרים, החלטתי להביא איתי יין מארץ הקודש, לאחר מחשבה ארוכה, נשלף בקבוק פרינג' 08, פטיט סירה של יקב אבידן, הכוס הראשונה הייתה לזיכרה של צינה שבוודאות הייתה אוהבת את המסעדה.

התפריט נשלף ממעטפה, בחירה של 5 מנות ב75 יורו או 7 מנות ב 95 יורו, הלכתי על 5 ולא התאכזבתי, אל השולחן הגיעו שלוש מנות פינגר פוד, ניגירי עם מקלות סויה, ביצת ארוחת בוקר ורביולי פיצוץ -  כך במקור, הכל כל כך טעים, מיזוג של בישול עילי עם טעמים ניגודיים, שימוש בחומרי גלם שונים, מנות מעוצבות וכלים נאים.

הבום הראשון עבר עם חשק לעוד להרבה עוד והיין מתפתח לו יפה, עמד בכבוד בנסיעה, מנה ראשונה טרטר בקר עם שום שחור וארטישוק, שכבות של טעמים בפה, לא עמדתי בפיתוי וניגבתי את הצלחת עם הפרצלים הקטנים שהגיעו חמים, מעל הטרטר במקום ביצה  הונחה גלידה! כן כן ניגבתי את הצלחת.

פואה גרא, בלי שום חשש, מנה שהוגשה בסגנון אסייתי, על אצות ברוטב ברנדי עם גיוזה ממולאת בבשר אווז עם ציר אווז ולחמניה מאודה, שאני תמותי...........

סקלופס על קציפת תפוחי אדמה ופלחי משמשים היו מדהימים, לא נשאר כלום בצלחת, גם לא רוטב.

מרענן חיך קטן -  סורבה צנון על רליש תפוזים, כאילו מה? מי חשב על הרעיון המדהים הזה?

תרנגולת מבראס צרובה כראוי עם פטריות מורל למנה עיקרית ואני הרגשתי בגן עדן

קינוח מעלף של שוקולד עם נגיעות קרם אבוקדו וקרם תפוזים ואני בכלל בשמים ואז נחתה עוד מנת פינוק, מקרון כבד אווז, ראחת לוקום ליצ'י, ג'לי סלק מסוכר, ועוד כמה ממתקים בטעמים שונים שהפילו אותי חלל.

לאורך כל הארוחה הבנות מוזגות את היין במקצועיות רבה, ההגשה נעימה ולא מעיקה, בכלל אוירה מאד נינוחה שוררת במסעדה ובפעם הבאה אני באה לדגום את שאר המנות.


אז במקום לבזבז כסף על בגדים מיותרים, לכו לגלס ותהנו מכל ביס, שעתיים וחצי שעברו במהירות האור, השאירו אותי המומה ומאושרת.

גל בן משה. תודה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סליחה, כמה עולה בקבוק יין?

ענף היין, הוא לא בדיוק יציב אצלנו בארץ, כי אין רגולציה ואין גוף אחד ואחיד, כי אין מודעות, אבל מה יש? מחירים בשמיים, של יינות שבמקרה הטוב הי...